*, צועה, ש"נ, — כמו צֹאָה: איזה הוא המקמץ, זה הבורסי, ויש אומ' המקמץ את הצועה (תוספת' כתוב' ז יא). והסיר ה' ממך כל חלי וכו' ר' יוסי בר חנינה אמר זו צועה דאמרי' צועה וצועת אזן רובן קשה ומיעוטן יפה (מדה"ג דבר' ז טו, הסגלה, 85).