°, ש"נ, — שה"פ מן צָעָה במשמ' הֲרָקָה: מהר צועה, מי שצריך להריק מעיו, הרקת כלי נקראת צעיה, שנאמר ושלחתי לו צועים וצעוהו וכליו יריקו (רש"י, ברכ' נז:).