צִפּוּן

°, ש"ז, — שה"פ מן צָפַן, פעֻלת הצוֹפֵן דבר: החושב לכסות מעשיה הרעים (של האשה) ולצפנם לא יעלה בידו הדבר, והרי הוא כציפון רוח שאינו יכול לצפנו (ר"י בן נחמיאש, משלי כז יו).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים