ת"ז, לנק' *צְפוֹנִית, מ"ר °צְפוֹנִּיים, צְפוֹנִיּוֹת, — מִצַּד צָפוֹן, ובמליצה כנוי להאַרְבֶּה שֶׁבָּא מִצָּפוֹן: ואת הַצְּפוֹנִי1 ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו (יואל ב כ). — *ובמשמ' העקרית: מהיכן הוא מתחיל מקרן מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית, דרומית מזרחית (יומא ה ה). והרי לשכת הטלאים היתה במקצוע צפונית מערבית (תמי' ג ג). בא לו לפשפש הצפוני, ושני פשפשין היו לו לשער הגדול אחד בצפון ואחד בדרום (שם שם ז). וארבע לשכות היו וכו' מזרחית צפונית בה גנזו בני חשמונאי את אבני המזבח ששקצום מלכי יון, צפונית מערבית בה יורדים לבית התפילה (מדו' א ו). — ובסהמ"א: כי ימי הזרע הם חצי השנה בהיות השמש במזלות הדרומיים וימי הקציר בהיותה בצפוניים (ראב"ע, אגרת השבת, פתי', קבוצת קונטרס', א). שהכוכבים הצפוניים מהירי השקיעה לפי שהם קרובים אל האופק (כל מלאכת ההגיון, מא:). התחייב שיהיה יציאת הצורות המתחלפות ממה שיעזור בו גלגל המזלות בנטיית חגורתו וסבוב כוכבי לכת עליהם לזה פעם צפוניים ופעם דרומיים וכו' (אמו"ר ג ד, 65). דלתיו לאורח יפתח במקום אשר שם רוח צפוני שואף (הגדה לתשעה באב נוסח א, קבץ על יד יג, קצא). ויתן חציה תחת רוח צפונית עד שיחמם וכו' (שם נוסח ב, שם, קצט). — ואמר הפיטן: וצפוני באף כלהו תדיח ודמי חטאי בבור שמהו תדיח (ר"י הלוי, צאן אבדות, הבדלה, שעה"ש 119). הגבר טוב טוב על צפוני להרעץ לשמור את דרך עץ החיים (חיים ארכים, סליח' ער"ה). בקדרות צפוני לא תפחידנו, בערף סררת לא תנגפנו (בבתגרת שור, מוס' צו"כ, מחז' איטל' ב', קכד:). פני לב רע אל תשא בעת ישחק וירנן, צפוני הרחק ממך, לפתותך כי ישנן, קוצה בו ועזבהו ובקרבך אל יקנן (ישראל עם קדוש, סדור תימני כ"י בריט' מוז', שחרית צו"כ, מחז' איטל' ב, צט.). — ואמר המשורר: ובראותי ילדי הזמן סבבוני מאנחותי, נבעו מצפוני, קמתי להוכיח בתוכחתי להולכים אחר הצפוני (עזרא הבבלי, תוכח' מוס' ז, לה:).
1 כבר הביא י' אהרוני במחברתו על הארבה את דברי בוכטרוס שבאר כי בירושלם הארבה בא מצפון.