א. צפר

1, ממנו צִפּוֹר, *צִפּוּר, °צְפוֹר, *צפּוֹרֶת, °ב. צָפַר, °ג. צָפַר.


1 בערב' צפר صفر, הוציא קול שריקה דקה מבין השפתים כשהן מקֻבצות ומצמתות יחד.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים