צִקְצֵק

*, — הִתפ' נִצְטַקְצֵק1, — היה במצוקה: מעשה שנצטקצקו אנשי לדקיה לשמן ומינו להם בומיטוס אחד אמרו לו שמן במאה רבוא הבא לנו (מדרש תנאים, הופמן, דבר' לג כד, 220).


1 [ועי' ב. צִפְצֵף, הערה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים