°, פ"ע, — השכים בבקר, ואמר הפיטן: והוד עוטה במועד ויום נחת, וצופרת לחלותך עם חמה זורחת, זכרך מיחלת ובשמך בוטחת (אלהים אזון, הושענא לשבת, קרובץ ארג'יל). אל חסדך אשכים ואצפור שבחך לצפצף כצפור (אל חסדך, קונטרס הפיוטים סב, 40). אלהי עמך צפר ואל מקדש מעט מהר: משאת פחדך קדר ואל רוב חסדך נהר (אשר לו ים וחרבה, סליח' שבת תשובה, סדור ארם צובה, תקנב:).

— הִפע',°הִצְפִּיר, — עלה השחר, האיר הבקר, ואמר הפיטן: בהצפירו1 זה את זה הכירו, הוי אחי והוי אחות הגבירו (איך נוי חטאתי השמימה, קינ', ת"ב, ספרדי).