ב. צֶפֶר

°, ש"ז, — כמו א. צְפִירָה, ואמר הפיטן: וזעמתי בתשעה בו בכלמה וחפר, חשך מעלי מעיל הוד וצפר, טרוף טורף כי הנותן אמרי שפר הוא עזרא הסופר (ר"י טוב עלם, אזכרה מצוק, סליח' י טבת). הן עוד פאר תעצור ומאור יפר עת אל בעוז יקשור לראשי צפר (כנף רננים, לג.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים