צְפַרְדֵּעַ

1, ש"נ, מ"ר צְפַרְדֵּעִים, — בע"ח, דר במים וגם באדמה, מקפץ בהליכתו ומשמיע קול קעקע Frosch; grenouille; frog: הנה אנכי נגף את כל גבולך בַּצְפַרְדִֵּעים ושרץ היאור צְפַרְדֵּעִים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך וכו' ובמגוריך ובמשארותיך (שמות ז כז-כח). נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים ותעל את הַצְפַרְדֵּעִים על ארץ מצרים (שם ח א). ושלח בהם ערב ויאכלם וּצְפַרְדֵּעַ ותשחיתם (תהל' עח מה). שרץ ארצם צְפַרְדֵּעִים בחדרי מלכיהם (שם קו ל). — ובתו"מ: השרץ והצפרדע ברשות הרבים וכו' ר"ע מטמא וחכמים מטהרים (טהר' ה א) . צפרדע אחת היתה ומלאה כל ארץ מצרים (ר"ע, סנה' סז:). צפרדע אחת היתה, שרקה להם והם באו (ר' אלעזר בן עזריה, שם שם). יצא שרץ טמא וצפרדע טהור ששתויי יין מורין בהן הוראה (כרית' יג:) . אני עושה שליחותי אפי' ע"י נחש אפי' ע"י עקרב ואפי' ע"י צפרדע , תדע לך שכן, שאלולי הצרעה היאך הקב"ה פורע מן המצריים (מד"ר שמות י). כשהיתה המצרית לשה את העיסה ומסקת את התנור באין הצפרדעים ויורדין לתוך העיסה וכו' (ר' יהודה בר שלום, שם שם). מעשה בעקרב אחד שהלך לעשות שליחותו של הקב"ה בעבר הירדן וזימן לו הקב"ה שם צפרדע אחת ועבר עליה והלך אותו עקרב ועקץ את האדם ומת (ר' חנן דצפורי, תנחו' חקת א). בתחלה סגר אמת המים שלהם שהרי חזרו לדם ואח"כ הביא עליהם קולנין כגון הצפרדעים, ואחר כך ירה בהם חצים כגון הכינם וכו' (ר' לוי בן ברכיה, פסיק' ר"כ, ויהי בחצי הלילה, בובר, סו:). צפרדעים מפני מה באו עליהן, אמרו להן (המצרים) לישראל, צאו והביאו לנו שקצים ורמשים ונשחוק עמהם כמה שאנו רוצים, לפיכך הביא הקב"ה עליהם צפרדעים עד שנשמע קולן מתוך כריסן שהיו אומרים קו לקו (סדר אליהו רבה ח, הוצ' איש שלום, 41). — ובסהמ"א: וראוי שיונח בה עלי קורנואולה גדולה החמה ושומן צפרדע האילני, והוא הצפרדע הירוק המדברי אשר מעונו במצחים והאילנות ומדלג מאילן לאילן (קאנון ג ז יב). בנשיכת הצפרדע הימיי האדום ספרו רבים מהחכמים כי היא רעה מאד (שם ד ו ה כה). נחש היה בפיו צפרדע , בא אחד והכה בפי הנחש ונפל הצפרדע ועזבו, ושם האיש המטה על יריכו ונכנס הארס ונתנפח הירך, הלך אותו צפרדע בלילה על יריבו ומצץ הארס מן הירך ונתרפא האיש (ספר חסידים תתתתשנה). — ואמר המשורר: הנני רע לצפרדע , עמו אזעק ואשוע, כי כמוהו מי יודע שיר המים (רשב"ג, ככלות ייני, שיר היין, אורה ושמחה, מד.). אל הפך לדם יאורו ובצפרדעים וכנים וערב יסרו (ראב"ע, אותות אל, איגר 224).  — ואמר המליץ: צפרדע העלה (לויב פראש) משכנן לרוב על עלי האילן והמה קטנות מכל הצפרדעים, גופן חלק מאד עיניהם שחורות ומבריקות וגבן ירוק וכו' (ברוך לינדא, ראשית למודים א ו, יט:). הצפרדע גדולה (קרעטע) והמה מאוסים בתוארם, בטנם עב רגליהם קצרים ועבים וזוחלים על בטנם ויסחבו רגליהם מאחוריהם, גופם מלא אבעבועות מראיהם כמראה עפר (שם שם). הצפרדע והצב נחשבים שניהם למשפחה אחת כוללת כשמונה ושלשים מינים, גופם חלק ורחב ברגלים ארבע אשר שתים האחרונות יאריכו יותר מהראשונות וכו' (י. שינהק, תולדות הארץ, החיים, קפח). צפרדע השחרחר היותר נמצא מכל מיני אמפיביע"ן במדינתנו ונראהו בכל ימי הארץ מקפץ ביערים רטובים באחו וגנים (שם שם , קפט). צפרדע המים הירוק (גרינער וואסער פראש) הגדול מכל צפרדעי מדינתנו והוא גבנוני על פני גבו בשפה על עור בטנו מסביב מראהו ממעל ירוק בקוים ירוקים ופצלות שחורות עוברים עליו; צפרדע העלה יסומן בזה אשר אצבעותיו תחת צפרנים אחוזים ביבלות קטנות אשר על ידם יוכל להתפש ולילך גם על מקום חלק כזכוכית (שם שם קץ). — °צְפַרְדֵּעַ של משה, תִּמְסָח, Krokodil; crocodile, ואמר המליץ: צפרדע של משה הנקרא קרא"קאדיל ובערב' אל"תחמס היא חיה דורסת ורצחנית מאד (אגרות חכמה, מודע לבינה, אג' ב, ט:). — °וצֶמַח, גִּדּוּל תחת הלשון, ranula: צפרדע הוא דומה לגדר קשה יהיה תחת הלשון (קאנון ג ו י). הצפרדע הוא צמח קשה יהיה תחת הלשון והעורקין המתילדים בו דומים לצפרדע (נתן פלקירא, צרי הגוף, כ"י בריט' מוז'). 



1 לא נתברר מקורו. בערב' צ'פדע  ضفدع וגם בזו הלשון לא נתברר מקורו. בארמ' אורדעא. ההשערות בדבר הרכבת המלה מן צפר-דע או צפר-רדע, וכיוצא בזה אינן מיֻסדות.
[הצורה הערבית צ'פדע (מן צ'פצ'ע) מורה על כך שהמלה נולדה בהכפלה מן צ'פע, בעבר' צפע, ונוספה ריש אך בעבר' ובארמ'. ולפי זה אין צפרדע בעקר אלא צורה מכפלת של המלים צֶפַע, צִפְעוֹנִי, המורות גם הן על חיות זוחלות קטנות אלא שנתיחדו לנחשים.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים