1 [עי' בהערה לערך צָרַד.]

2 [אין עדות לפעל צרד במקורות עבריים. צורת הפעל נצטרד המובאת מתוך ס' המליצה של ר' שלמה בן ר' שמואל (בכר, לקוטים, 64) במשמ' נקפא היא כנראה ארמית ולא עברית.
במדרש דברים רבה הוצ' ליברמן (עמ' 77) כתוב: למלך ששכר פועלים, אמ' אם אני נותן שכרן עכשיו הם אוכלין אותו והולכין לבתיהם ריקם, אלא יגלגלו עמי לשעה, ובאחרונה הן הולכין לבתיהם מצורדין, כך הרשעים נוטלין שכרן בעה"ז וכו' והצדיקים באים מצורדין, בעל מלאכתן עמהם ושכרו בידו, ע"כ. אך כנראה יש כאן ט"ס, לדעת ליברמן אולי צ"ל מצוידין, אך אולי הנכון: מצוררין, כלו' בשכרם הצרור בידם, בלשון הכתוב: וצרת הכסף בידך (דבר' יד כה). 
מעין זה באה כנראה ט"ס ב(פסיקת' דרב כהנא, פיסקא אחריתא לסוכות, בובר, קפח.): סגור חותם צר, אמר ר' אבא בר כהנא ורבותינו שבדרוש, אחד מהם אומר סגור כל החתמות הני צדדים, וחבירו אומר סגור כל החותמות המצרדים, ע"כ, וצ"ל: הניצררים, המצררים, לפי לשון הכתוב הנדרשת: סגור חותם צר.]