*, צירוף, ש"ז, — פעֻלת הצורף והמזקק, זִקּוּק, ברירה, Läuterung, Auslese; purification, selection: א"ר ירמיה, דור שבן דוד בא קטיגורא בתלמידי חכמים, כי אמריתה קמיה דשמואל אמר צירוף אחר צירוף שנאמר ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער (כתוב' קיב:). — ובסהמ"א: והתועלת המגעת לנפש מקשירתה במוחשים זכות הנפש וצרופה (מקור חיים לרשב"ג ה, 10). והמיתה היא גמר הצירוף, לכן כל צדיק מישראל ישים אל לבו לנקות הזוהמא מקרב הנפש (נפתלי ב"ר יעקב אלחנן, עמק המלך, תקוני התשובה, יח:). כי בחינת אברהם היה כזהב שמזככין אותו באבן בוחן וכו' אך בחינת יצחק היה כמצרף כסף מהסיג שבו וכו' ועל כן האחד נקרא בחינה והשנית צירוף (ר"מ אלשיך, איוב כג י). — ואמר הפיטן: אצולת אמן בצרוף זקוקה בנבכיה זאת בלט פקוקה (ר"א קליר, אצולת קרוב' פרה). רצית אדון לבחנו בו, ראות סרעפו וצירוף לבו ( משלם בן קלונימוס, אשוחח נפלאותיך, עבודה, .Elbog., Stud, עמ' 127). ועמדו בנסיון ונאמנו, ונבחנו בצרוף ונמצאו תמימים (אנא הבט, סליח' ער"ה). — ובמשמ' הדוק וחזוק כלי באש או במים1: עששיות של ברזל היו מחמין מערב יום הכפורים ומטילין לתוך צונן כדי שתפיג צינתן, והלא מצרף, אמר רב ביבי שלא הגיע לצירוף, אביי אמר אפילו תימא שתגיע לצירוף, דבר שאין מתכוין מותר, ומי אמר אביי הכי ותניא וכו' ואמר אביי לר' יהודה דאמר דבר שאינו מתכוין אסור, הני מילי בכל התורה כולה אבל הכא צירוף דרבנן הוא (יומא לד:). ובסהמ"א: לצרפה פ' כשהחדד מבקש לעשות סייף או סכין או כל כלי, כיון שיחמו באור ויעשו כפחמין, נוטלו בצבת ונותנו במים זהו צירוף (רה"ג, מכשירין ה ז, פירוש הגאונים, אפשטין, 128, מובא גם בערוך ערך צרף). והני מילי בכלי נחשת דצירופן במים, אבל כלי חדש ודאי צירופן בכבשן (ערוך ערך צרף). משיצרפו, משיחזקם ע"י צירוף האור בכבשן, מצרף בלשון חכמים מחזק ומקשה כלי חרס וכלי מתכות בדבר המחזקן, בין במים בין באור (רש"י, ביצה לב.). ואע"פ שיש כאן מלאכה גמורה והוא הצירוף, ר"ל, שמחזק הברזל כשמניחו במים אחר חמומו כמנהג הנפחים (ר"מ המאירי ליומא לב:).