° 1, ת"ז, —  כמו צָרוּד: והנה צריך שנעזוב הצעקה התמידית, נלך בהדרגה אל המאמר ונכוון ההשתנות, עד שלפעמים נגביה הקול, לפעמים נשפיל, ובזה האופן יתקיים ויתמיד הקול ולא יעשה צרור (ר"י מסיר ליאון, נופת צופים א יב, 39).