1, ש"ז, מ"ר צְרֹרוֹת, — צְרוֹר כסף, סכום כסף, במטבעות וכיוצא בזה, כרוך וקשור וצָרוּר בשק, במטפחת, Geldbeutel; bourse; bundle, sack of money: ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צְרוֹר כספו בשקו ויראו את צְרֹרוֹת כספיהם המה ואביהם וייראו (בראש' מב לה). כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק צְרֹרוֹת הכסף לקח בידו (משלי ז יט-כ). — צְרוֹר נָקוּב, שאין ברכה בשברו: זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמתשכר משתכר אל צְרוֹר נקוב (חגי א ו). — צְרוֹר חתום, שהדבר הצָרוּר בו שמור היטב: חתם בִּצְרוֹר פשעי2 ותטפל על עוני (איוב יד יז). — צְרוֹר של מֹר וכיוצא בזה, כיס קטן ישימו בו מֹר וכיוצא בזה, תשאהו האשה בין שדיה: צְרוֹר המר דודי לי בין שדי ילין (שה"ש א יג). — ובתו"מ: צרור המרגלית טמא, צרור המעות ר' אעזר מטמא וחכמים מטהרים (כלים כו ב). צרור תבלין שנתנו לתוך קדירה זו וחזר ונתנה לתוך קדירה אחרת אם יבטל טעמו מותר ואם לאו אסור (ירוש' תרומ' יא א). היה מפקח בגל ונתכוון להעלות, ולהעלות צרור של זהובים עמו מותר (ר' יוסי בי ר' בון, שם שבת יג ו). זה אמר מן הכיס מונה וזה אמר מן הצרור מונה (בשם ר' יוחנן, שם יבמ' טו ה). הפותח חלון בכותל חבירו וכו' היה מושיט לו צרורות יכיל מימר ליה מגחך הוינא באו גברא (שם ב"ב ג י). הכדור והאמום והקמיע וצרור המרגלית וכו' הן טמאין וטהרתן במה שהן (סנה' סח.). אין לה חביב לאשה הזאת יותר מצרור הבשם (רבי הוניא בשם ר' אחא, מד"ר שה"ש, אשכול הכופר). — ובסהמ"א: רב הונא בריה דרב יהושע אמר איסור צרורות של מעות התפיסו3 (הלכ' פסוק' לתלמידי רב יהודאי גאון, 41). ורב הונא בריה דרב יהושע אמר צררות התפיסו (שם, 92). ומסרה לו צרור ולא ידע מה בתוכו אבל הצרור היה קטן והחביאו (תשו' ריב"ש קח). — ואמר המשורר: ליד נדבה ברצי הכספים להעשיר כל ובצרורות חרוצים (רמב"ע, תרשיש א, 14). לא אחמד זהב בתוך הכיס וכסף תוך צרור (שם ט, 82). תקטיר לבנה ואם תתיר צרור מר ואם שירת שדמה באברתה מקשרת (ר"י הלוי, עין נדיבה, שעה"ש 90). מי זה אשר יפתח צרור , צרור בתתוכו מר דרור (הוא, מכתב ליהושע בן דוסא, שם 99). צרור מור ומבחר עפרים זכרו כנרד וכפרים (ראב"ע, איך ישליו, איגר 190). הוא נחמד מצרור כסף וממר דרור (יהודה אבן גיאת, מבין עפאים, שעה"ש 123). — ובהרחבה °צְרוֹר של פרחים, פרחים צרורים וקשורים יחד, bouquet de fleurs, נהוג בספרות. — *במשמ' קֶשֶׁר וחבור, צְרוֹר עולם, קֶשֶׁר של קימא, וצְרוֹר שעה , קשר ארעי שאפשר להתירו: כל חמתות צרורות טהורות חוץ משל ערביין, ר' מאיר אומר צרור שעה טהורות, צרור עולם טמאות (כלים כו ד). מה בין צרור עולם מה בין צרור שעה, דבי רבי ינאי אמר, צרור עולם צריך חיתוך, צרור שעה אינו צריך חיתוך (ירוש' כלא' ו ד). — ובמליצה, נפשו צְרוּרָה בִּצְרוֹר החיים, שמורה שלא יגע בה אדם: והיתה נפש אדני צרורה בִּצְרוֹר החיים את ה' אלהיך ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע4 (ש"א כה כט). — ואמר בן סירא: צרור חיים5 אוהב אמונה ירא אל ישיגם (ב"ס גני' ו יז). — °ובְכַוָּנָה לחיי הנפש אחר המות: בעל הרחמים יסתירהו בסתר כנפיו לעולמים ויצרור בצרור החיים את נשמתו (תפלת אל מלא רחמים). תהא נשמתו צרורה בצרור החיים6 עם נשמת אברהם יצחק ויעקב וכו' (תפלת יזכור). המדרגה השלישית היא מדרגת הע"ה שהיא צרור החיים והיא מיוחסת לנשמה וכו' אבל באמרם פלו' מזומן לחיי ע"ה כמו ר' עקיבא וקטיעא בר שלו' ודומיהם ירצו בזה כי נשמתם מיד תגיע לצרור החיים שהיא המדרגה עליונה שבכלם לגודל שלמותה (מנחת קנאות, קופמן, 79). עד בא זמן הע"ה האמתי צרור החי' שהוא אחר יום הדין הגדול (שם 115). — ואמר המשורר: הלא נפטר בשם טוב מעדתו ונפשו תוך צרור חיים חבויה (ד"ה של יהודה מצרים וא"י ב, יעקב מן, 12). — °ובמליצה, צְרוֹר נקוב בנגוד לצרור החיים: אחד מהנבונים היה שמו לפנים בישראל נקרא יעקב, תהי נשמתו צרורה בצרור נקוב (ר"א בחור, הקדמה חרוזה למסורת המסורת, גינצבורג, 94).