צָרוּת

°, ש"נ, — א) תכונת הדבר הַצַּר: ואם לצרות המעברים אשר הם השפוי כובע וסמפונות הקנה והשריינים (קאנון ג י א ז). ואם יהיה הצרות מלחות בקנה ומה שנלוה אליו יהיה עם האותות בנשימה גרגור ויצטרך אל אנקה הנקרא רומילאר והוא תוספת אות על אות הצרות (שם שם).— צָרוּת עַיִן, תכונת האדם צַר הָעַיִן: ועל חטא שחטאנו לפניך בצרות עין (על חטא, ודוי יוה"כ). שמראה לו צרות עין על סעודתו (רש"י, קידוש' לא., ד"ה וטורדו). —  ב) כמו ב. צרוּר: ומפני צד צרות לא נפסלו מלהעיד זו לזו (הוא, יבמ' קיט:, ד"ה צרה מעידה).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים