°, ש"ז, — קול הצורח, צעקה, ואמר הפיטן: עשור דוחה, ענג מדחה, עבירות ממחה, בקול צרח שופר (ר"א קליר, אשא דעי, שופרות, מוס' א  ר"ה). בתחתית הר להם בהגבילך באר הוריתם בצרח קולך (הוא, אלופים, תפארת שיבה לצונץ). בצרח יקרא בגרון בסמכו על שעיר גזירה (רסע"ג, באדני יצדקו, עבודת יוה"כ, קבץ מע"י גאו' ב, 16).