צְרִידוּת

°, ש"נ, — תכונת הקול הצרוד, Heiserkeit; enrouement; hoarseness: ולא ינבח הקול (הכלב השוטה) אלא מעט עם צרידות (נרבוני, ארח חיים, בסמי מות, כ"י ביהמ"ד שכטר). סם מועיל מצרידות הקול (נתן פלקירא, צרי הגוף, כ"י בריט' מוז').

חיפוש במילון:
ערכים קשורים