א. צְרִיחַ

1, מ"ר צְרִיחִים — מִגְדָּל, מצודה עומדת על מקום גבוה, Turm; tour; tower: וישמעו כל בעלי מגדל שכם ויבאו אל צְרִיחַ בית אל ברית וכו' ויכרתו גם כל העם איש שוכה וילכו אחרי אבימלך וישימו על הַצְּרִיחַ ויציתו עליהם את הַצְּרִיחַ באש (שפט' ט מו-מט). — °צְרִיחַ, שם אבן במשחק בשחמט, העומדת על הלוח במשבצת קיצונית, Roche, Turm; tour; castle, נהוג בדבור ובספרות. 



1 בערב' צרח  صرح. [ויש מבארים גם כאן מן ב. צְרִיחַ במשמ' חדר מתחת לקרקע.]

חיפוש במילון: