קל לא נמצא אלא בבינ' פָעוּ', צָרוּעַ, עי' זה הערך.

— פֻע', מְצֹרָע, נק' מְצֹרַעַת־רָעַת, מ"ר מְצֹרָעִים, שיש בו נגע הצרעת: ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מְצֹרַעַת כשלג (שמות ד ו). ועי' עוד בערך מְצֹרָע. — ואמר הפיטן: פוצה לשון הוצאת רע, צופד כנביאה אשר גיווייה צורע (ינאי, אמנם על עשרה דברים, קרוב' ויקר', זולאי, קמ). הוא פגר לכן יפלוט, הוא צחנה, לכן יצורע (הוא, הוא אנוש, שם קנג).

הִתפע', *הִצְטָרַע, נִצְטָרַע, נעשה מְצֹרָע: באותה שעה נצטרע אבדן וטבעו שני בניו ומאנו שתי כלותיו (יבמ' קה:). ששה חדשים נצטרע דוד ונסתלקה הימנו שכינה ופירשו ממנו סנהדרין, נצטרע, תחטאני באזוב ואטהר תכסני ומשלג אלבין וכו' (רב יהודה בשם רב, סנה' קז.). כל המחזיק במחלוקת וכו' ראוי ליצטרע (רב אשי, שם קי.). שלא להוציא לעז על בשרו של משה לכך לא נצטרעה היד עד שיצאה מחיקו (מד"ר שמות ג). — ואמר הפיטן: ומתמעטי מהונם ומצטרעי מעונם (הוא, שם קלט). בחר לך הטוב ומאוס ברע, ובעון לשונך החוטא אל תצתרע עזרא הבבלי, תוכחת מוסר ב, יג.. לכן חמול על גופך לבל יצתרע. ונצור את פיך מלשון הרע (הוא, שם יג:).