° 1, קל לא נמצא, ועי' קָבוּב.

— פִע', °קִבֵּב, —  קִבֵּב על ראש החולה וכדו', בנה עליו כעין קֻבָּה או כִּפָּה, האהיל עליו בכפת שמיכות כדי שיהיה ראשו מחֻמם ע״י אדים וכדו'2: ומן הגרגרים הנסמכים להשקותו גרגרי אבפורבי וקבב על ראשו ואבריו בהנחת הדברים המחוממים (קאנון ג א ה ט). שילקח כבד העזים וכו' ויכחל בו ולפעמים יזורה עליו הסמנים בעת הקבוב ולקבב על האד שלו (שם ג ג ד ג). — וקִבֵּב את העין, כמו על העין, עשה עליה קִבּוּב: וראוי שתקבב העין קודם עשיית הרפואות על איד מים חמים על שיתחמם העין (שם ג ג ב יא).

— פֻע', קֻבַּב, בינ' מְקֻבָּב, — בנוי בצורת קֻבָּה, מכֻסה כפה3: וקמורה, מקובבת, והוא שיהיה התנור כולו תוך הבית והנקב הקמור בולט חוץ לבית עוד האהילו נושאי המת במת על זה הקבוב (פרוש המשנה לרמב"ם, אהל' ה א). אמנם הקערירות יחייב המנע יציאת האויר המוכה וקשקשו וצלצלו עד שיהיה האחת להברות רבות, ויתחדש לו כדמות ההברה המתחדשת כשיצעק הצועק במקום מקובב או בין הרים גבוהים מונעים מלכת האויר המוכה לפנים ויסוג אחור (אמו"ר לראב"ד א ו, 28). — כלי מְקֻבָּב, חֹמר מְקֻבָּב, וכו': ואם היו עם זה חלקיקים דקים כמו הכלים המקובבים העשויים מן הנחושת הציני וכו' היה זה יותר עוזר להיותם בעלי קול (שם שם). וכשהמקיש הוא מוקש בחומר מקובב ויהיה בחומר ההוא מן נקבים פתוחים הנה יתחדשו קולות משונים (רשב"צ דורן, מגן אבות חלק יעקב ד, נב:). אורך הרגל הוא בעבור טוב העמידה והיו מקובבים בלתי שטחיים (שם שם, סג.). — וקֻבַּב על ראש החולה וכדו', קבבו עליו: שילקח כבד העזים בסוכרי המקובב על הגחלים וכשיזול תקח מה שיזול ותזרה עליו מלח הנדי ופלפל ארוך וכו' (קאנון ג ג ד ג). ויוצק בהם ויקובב על אידיהם וישאף מהם (שם ג ה א ג). ואחר יקובב עליו קורה אחרת כהרכבת קורת הסלם וכו' (שם ד ה א כו).