* 1, פ"ע, — קָבַל על פלוני, צעק עליו, האשים אותו, scheien, sich beklagen; crier, se plaindre; to shout, complain: אומרים צדיקים, קובלין אנו עליכם פרושים שאתם אומרים כתבי הקדש מטמאין את הידים, ספרי המינים במקור נדפס 'המירם' אינן מטמאין את הידים (ידים ד ו).  אמר צדוקי גלילי, קובל אני עליכם פרושים שאתם כותבין את המושל עם משה בגט, אמרו פרושים, קובלין אנו עליך צדוקי גלילי שאתם כותבין את המושל עם השם בדף וכו' שם שם ח.  מעידנו עלי שמים וארץ שיותר מד' וה' פעמים לקה עקיבא על ידי לפני רבן גמליאל, שהייתי קובל לו1 עליו, וכל כך הייתי יודע שהוא מוסיף לי אהבה ר' יוחנן בן נורי, ספרא ויס, קדושים פרק ד.  משל למלך שיצא בנו לתרבות רעה, התחיל לקבול עליו באחיו, התחיל לקבול אליו באוהביו וכו' לא זז האב ההוא מלהיות קובל והולך ספרי דבר' שו.  אמו של ר' ישמעאל באת וקבלה עליו לרבותיו, אמר' להן געורו בישמעאל בני שאינו נוהג בי כבוד ירוש' פאה א א.  מעשה בר' יהושע בנו של ר' עקיבה שנשא אשה והתנה וכו' שתהא זונתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה, וכיון שבאו שני רעבון וחלקו הנכסים ביניהן התחיל' קובלת עליו לחכמי ישראל שם כתוב' ה ב.  א"ל הקב"ה למשה קובל אני על כורש, אני אמרתי הוא יבנה ביתי ויקבץ גלויותי והוא אמר מי בכם מכל עמו ויעל רב נחמן בר רב חסדא, מגי' יב..  אמרי הקב"ה, היום קובל עליך לומר כי הוא יקום מד"ר בראש' צו.  לב יודע מרת נפשו, זו השונמית, אימתי כשמת בנה ובאתה לקבול לאלישע שם שמות יט.  משל לאשה אלמנה שקובלת על בנה לדיין ר' יודן בר' שמעון, שם ויקר' כז.  מעשה באדם אחד שנגנבה טליתו והלך לקבול לדיין עליה ומצאה פרושה על מטתו ר' ברכיה, שם דבר' ב.  היום קבל לפני הקב"ה, אמר, רבונו של עולם איני זז ואיני שוקע ומשה קיים ר' סימא, שם דבר' ט.  כאדם שאומר לחבירו פלוני קבל עליך לפני המלך שם שם.  ימיהם של צדיקים קובלים עליהם ר' שמעון בן לקיש, שם בראש' צו, כ"י וטיקן, תיאודור-אלבק, 1237. —  ובסהמ"א:  ויגרה בו את אליביר הגר לקבול עליו למלכות קטע מכתב לאביתר הכהן מזמן הגאו', סעדיאנה של שכטר, 90.  שבא לפלוני בר' פלוני אפטרופסות בידו שריר ומקויים בידו בעדים ברורים החתומים בו והתחיל לטעון ולקבול ולהתרעם על פלוני בר פלוני והוציא עליו שטר חוב של פלוני ממאה זהובים וזמננו לפלוני ואמרנו לו ראה מה קובל עלינו פלוני בר פלוני אפטרופוס של פלוני ס' השטרות לר"י ברצלוני, 38.  בא לו למך אצל אדם הראשון וקבל על נשיו רש"י, בראש' ד כה.  שע"י אביו מת, שקבל תרח על אברם בנו לפני נמרוד וכו' הוא, שם יא כח.  למה הרעת לעם הזה, ואם תאמר מה אכפת לך, קובל אני על ששלחתני הוא, שמות ה כב.  אך קובלני על חתנך ר' אליעזר שעלה ובלבל כל העולם ספר הישר לר"ת, סי' ד פסקה ב, עמ' 11.  ואם צדיק עשה ספר ובא צדיק ועוסק לסתור כדי להראות חריפותו ולא העמיד דבריו על האמת, כשמת הנה המת קובל על זה שבא לסתור דבריו בחנם ספר חסידים תתרמט.  אם יבא אצלך אדם שקובל על חבירו ומוציא לעז על חבירו וכו' שם תתתקלה.  והלך אצל שר העיר וקבל על הקרוני רי"צ מוינה, אור זרוע תכד, פז., הלכ' אבילות.  אם היו בית דין של שלשה יושבים מעצמם במקום הקבוע להם ובא התובע וקבל לפניהם ושלחו השליח אצל הנתבע וכו' שו"ע חו"מ לט ז.  קובלנו עליך בין מצד הנפש בין מצד הגוף ר"מ אלשיך, איוב י יב.  מותר לקבול במשפט (בחֹל המועד) בשביל חובותיו המותרים לגבות הלבוש, או"ח תקלט ג. —  ואמר הפיטן:  פזורים לארבע רוחות, צועקים ומתאנחים אנחות, קובלים על צרות המתוחות רגמ"ה, אשפוך שיחי, סליח' מנח' יוה"כ.  חלף שואלת קובלת ומתנוססת, זכר דאגותיה לפניך משיחה ומכנסת ר' מאיר בר יצחק, תענית צבור, סליח' לחמישי