רק בכנ' קָבֳלּוֹ, ש"ז, — בא רק בצרוף מְחִי קָבֳלּוֹ שהובן במשמ' כלי מכלי המלחמה שמנגחים בו החומה Mauerbrecher; bélier; bettering-ram1: ונתן עליך דיק ושפך עליך סללה והקים עליך צנה ומחי קָבֳלּוֹ יתן בחמתיך ומגדלתיך יתץ בחרבותיו (יחזק' כו ח-ט). — ובסהמ"א: ושמרי ראש הקיסר מתחזקים להשחית את החומה במחי קבליהם ולא יכלו (מ"א גינצבורג, הצרפתים ברוסיה, 33).
1 [כך פרשו הקדמונים וכך דעת המחבר, המביא בהערה לערך מחי אף את דעת קצת החדשים (עי' זרזובסקי, הקדם א, 137) שהשוו מֵחוּ קַבְלִ באשור' בשמוש דומה. ואולם מחו קבלו (כך!) בלשון זו פרושו המדֻיק שגעון (מחי) המלחמה, שכן קַבִלֻ באשור' הוא קרב בעבר', ואין ספק שיחזקאל הבבלי משתמש כאן במלים בבליות אלו באותה משמ': שגעון המלחמה.
ואשר לנקוד המלה השוה את דברי רד"ק (מכלול דקדוק השמות, ליק, קנד:): וכן נשאר הקמץ בסמיכת במלת ויכהו קָבָל עָם (מ"א טו), וכן בכנוי, ומחי קָבֳלּוֹ יחזקאל כו, ונדגש להבלעת הנח כמו קָטֳנִּי עבה (מ"א יב), ע"כ.]