ג. קָבַל
*, קל לא נמצא
— פִע', *קִבֵּל,— קִבֵּל את עיניו, האפיל והחשיך אותן1, verfinstern; obscurcir; to darken: פשוט ידיך וקבל עיניך (ר' אליעזר לר' יוסי בן דורמסקית, חגי' ג:).
1 [עפ"י משמ' קבל בארמ', כתרג' של חשך, אפלה, נשף, עלטה וכדו', כגון: וּקְבַל שמשא במפקיה, תרג' של חָשַׁך השמש בצאתו (ישעי' יג י) וכדו'.]