°, קָדְמָה,— בדקד' שם אחת הנגינות המשרתות שצורתה כצורת פשטא  ֨ ומקומה מעל לאות המטעמת שבתיבה: ונגינתו (של אזלא) תורה זה כי היא נמשכת לנגינת הקדמא (קלונימוס בר"ד, בס' מקנה אברם). תמונת הקדמא הוא מקל אחד למעלה באמצע התיבה נוטה מימין לשמאל ויש קורין לו אזלא והוא הנכון כי היא לשון הליכה כי הטעם הזה הולך לשרת (ר"א בחור, טוב טעם). הקדמא עם היותו משרת מ"מ הוא נוטה ג"כ קצת אל המפסיקים ע"י איזה סגולות שלא תמצאן במשרתים אחרים וכו' (מבוא הנקוד האשורי, פינסקר, 40). (המלה) ומלך ברביע ת' קדמא (שם 89).— ועי' אַזְלָה1