א. קִדְמָה

סמי' קִדְמַת, — מלת היחס למקום, על פני, ממזרח לְ1, gegenüber, östlich von; vis-à-vis, à l'est de; opposite, (to the) east of: ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההולך קִדְמַת אשור (בראש' ב יד). ויצא קין מלפני יי' וישב בארץ נוד קִדְמַת עדן (שם ד יו). ויעלו ויחנו במכמש קִדְמַת בית און (ש"א יג ה). והיה ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר בישראל גי העברים קִדְמַת הים וחסמת היא את העברים (יחזק' לט יא). — ונהוגה המלה כש"נ, °קִדְמַת אסיה, Vorderasien; Asie antérieure; anterior (part of) Asia: המרצה בא לדבר גם ע"ד השנוי במצב קדמת אזיה לרגלי סלילת המסלות הגדולות האנטולית והבגדדית (הזמן שנה א, 21, רשמים מארץ ישראל).



1 [מפני אפיו האגדי של המסֻפר אין לקבע ברֹב המקומות, אם הכונה לצד פָּנִים או למזרח. וביחזק' לט קשה הלשון: קדמת הים וחסמת היא (מי?) את העברים; ואולי קדמת וחסמת מלים מקבילות הן שצורתן הדקדוקית שוה היא, כגון קֹדֶמֶת היא (ולא: הים) וחֹסמת היא עת העברים, וצ"ע.]

חיפוש במילון: