1, קַדְמֹנִי, ת"ז, מ"ר קַדְמוֹנִים, קַדְמֹנִים, קַדְמֹנִיּוֹת, — א) מזרחי, östlich; d'est; eastern: ויעמד פתח שער בית יי' הַקַּדְמוֹנִי (יחזק' י יט) . ותשא אתי רוח ותבא אתי אל שער בית יי' הַקַּדְמוֹנִי הפונה קדימה (שם יא א). — הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי, שם לים המלח במזרח ארץ-ישראל, בנגוד אל הים האחרון שבמערב: ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד ומבין ארץ ישראל הירדן מגבול על הים הַקַּדְמוֹנִי תמדו (שם מז יח) . ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה את פניו אל הים הַקַּדְמֹנִי וספו אל הים האחרון (יוא' ב כ). והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הַקַּדְמוֹנִי וחצים אל הים האחרון (זכר' יד ח). ועי' לקמן. — °ובמשמ' מה שמונח מצד הפָּנים, קרוב אליך: ואשלח את ידי לקחת הכרעים הקרובות אלי, ויאמר אל תקח מן הקדמוניות וקח מן האחרונות (ר"י זבארה, שעשועים ח, דודזון, 97). — ב) וְקַדְמוֹנִי בזמן, קודם, מלפנים, vormalig; ancion; former: האתה הוא אשר דברתי בימים קַדְמוֹנִים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אותך עליהם (יחזק' לח יז). — ושָׁנִים קַדְמֹונִיּוֹת, ימי קדם: וערבה ליי' מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קַדְמֹנִיּוֹת (מלא' ג ד). — מְשַׁל הַקַּדְמוֹנִי, משל מבני ימי הקדם2: כאשר יאמר משל הַקַּדְמֹנִי מרשעים יצא רשע וידי לא תהיה בך (ש"א כד יג). — וקַדְמֹנִים בנגוד לאחרונים, במשמ' אלה שקדמו לאחרונים: על יומו נשמו אחרנים וְקַדְמֹנִים3 אחזו שער (איו' יח כ). — קַדְמֹנִיּוֹת במשמ' קורות קדמוניות, מה שקרה בימי קדם4: אל תזכרו ראשנות וקַדְמֹנִיּוֹת אל תתבננו (ישע' מג יח). — ובתו"מ אדם הַקַּדְמוֹנִי, אדם הראשון: וכשוכב בראש חבל, זה אדם הקדמוני שהוא היה ראש לכל בני אדם (מד"ר במד' י). — *נחש הַקַּדְמוֹנִי, נחש בראשית שבגן עדן: בא נחש הקדמוני לתבוע דינו של הבל (ר' לוי, שם בראש' כב). — ובסהמ"א: ולי אתם שואלים, לכו ושאלו לאדם הקדמוני5 (בשם ר' שמלאי, מדה"ג דבר' ד לב, הסגלה, 46). והדעת החמישית דעת מי שאמר בשני עושים קדמונים (ר"י א"ת, או"ד א). והדבקות קדמון כאשר הסבה הראשונה קדמונית (הוא, כוזרי א א). והמקרים הנזכרים אם קדמוניות הם כאשר הוא קדמון משפט אחד להם (ראב"ע, ערוגת החכמה ופרדס המזמה, כהנא ב, 61). וככה אמר שלמה יי' קנני ראשית דרכו ושם כתוב כל מלה קדמונית להודיע שהיא ראשונית (הוא, הקדמה ב לפרושו על התורה, שם שם , 81). וטעם עמוני ומואבי (שלא לדרוש שלומם) שלא קדמו ולא זכרו האחוה הקדמונית (הוא, יסור מורא ח, לא.). ומה אבידה של אדם אמרה תורה אשר תאבד ממנו ומצאתה, מי שאבודה ממנו ומצויה אצל כל אדם, יצאת זו שנפלה לים שאבודה ממנו ומכל אדם, קל וחומר למטמון קדמוני שלא היה שלו מעולם והוא אבוד ממנו ומכל אדם, לפיכך הוא של מוצאו (רמב"ם, גזלה ואבדה טז ח). ואני הבדקן ראיתי בסידור קדמוני שכהן ולוי קורין לעולם עיקר היום (סמ"ג מ"ע יט). כבר נודע ההפרדה הקדמונית אשר נולדה בין בעלי התורה ובין חכמי הפילוסופיא מאחינו בית ישראל (יעקב פרווינצאלי, שו"ת בדבר למוד החכמות, דברי חכמים, עב). אדם מחריש על כל דבר ויענה אמן, אמר משל הקדמוני (מראה המוסר ו ב). יתחייב שהנעתו (של הגלגל) היא בלתי קדמונית (ר"ע ספורנו, אור עמים, יט.). — ואמר הפיטן: מקדמונים לא למדו נעווים אשר לרעה עמדו (ינאי, ארץ אשר נאנשה, קרוב' בראש', זולאי, יא). גם בצעדך על הר גבנוני גיל לשעשע חמד קדמוני, דמית ממלכת כהנים וגוי קדוש ובני (שלמה, אנא עוררה, סליח' ער"ה). — ואמר המשורר: ובחר להמלא שחין רע ולשאת אז עצמות ולא ישא חרפות כקדמוניו (ר"ש הנגיד, זמן רע, בן תהלים קלה, ששון, צג). אחזה סנסינה אל גבול ארמוני, בנתה ציונה על מקום קדמוני (ישראל בן יוסף, לי צביה, שירי תימן, 63). — ואמר המליץ: קדמוניות וחדשות יודע וכל צפון הוא חושף (ב"ז, ב"ס מג ח). — °הקבלה הַקַּדְמוֹנִית, מסֹרת ראשונים: אנשים סמכו על הקבלה הקדמונית שהיא המשנה והגיעו לקצת חיובי התורות והמצות והדינין מבלי עיון בתלמוד (ר"י א"ת, חו"ה, עבודת האלהים ד). — °וקַּדְמוֹנִים במשמ' החכמים הקדמונים: ואנו מסמיכין להביא על דברינו וכו' ראיות ומשלים וטעמים שהביאו אותם חכמים קדמונים (ר' דוד אלמקמץ, מובא בפי' יצירה לברצלוני, 80). וראיתי במעשי קדמונינו ז"ל ובמה שקבלנו מדבריהם (ר"י א"ת, חו"ה, הקדמה). העתיקו קדמונינו ז"ל שלא ישהא אדם עם אשתו יותר מעשר שנים אם לא תלד (ראב"ע, בראש' יו ג). ומצאנו רוב הקדמונים מוציאים מן הכתוב הזה (ראב"ח הנשיא, מגלת המגלה, 19). אבל אמנם טרחו הקדמונים לקיים מה שיבוקש קיומו ולבטל מה שיבוקש בטולו (ר"ש א"ת, מו"נ א עא).  כבר בארו  הפלוסופים הקדמונים6 והמאוחרים וכו' (ר"י חריזי, מו"נ ג נד). ואלו שני דברים והם המושכלות והמלות יקראו אותם הקדמונים הדבור והמאמר (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה, 34).