*, קודם, קוֹדֵים1, ― א) מלת היחס המורה על קדימה בזמן, קֹדֶם לדבר לפני הדבר, vor; avant; before: החטים והשעורים והכוסמים וכו' הרי אלו חייבין בחלה וכו' ואם השרישו קודם לעומר העומר מתירן (חלה א א). אין מביאין בכורים קודם לעצרת, אנשי הר צבועים הביאו בכוריהם קודם לעצרת ולא קבלו מהם וכו' (בכורים א ג). נוהגין היו בית אבא שהיו נותנין כלי לבן לכובס עובד כוכבים שלשה ימים קודם לשבת (רבן שמעון בן גמליאל, שבת א ט). כל מלאכה שהתחיל בה קודם לארבעה עשר גומרה בארבעה עשר (רבי מאיר, פסח' ד ו). בהמה שנמצאת מירושלים ועד מגדל עדר וכו' ר' יהודה אומר, הראוי לפסחים פסחים, קודם לרגל שלשים יום (שקל' ז ד). ואיזו היא סוכה ישנה, כל שעשאה קודם לחג שלשים יום (סכה א א). לא יעורר אדם על מתו ולא יספידנו קודם לרגל שלשים יום (מו"ק א ה). הקובר את מתו שלשה ימים קודם לרגל, בטלה הימנו גזרת שבעה (שם ג ה). כדי יין וכדי שמן המדומעות נאמנין עליהם בשעת הגתות והבדים וקודם לגתות שבעים יום (חגי' ג ד). אברים שפקעו מעל גבי המזבח, קודם לחצות יחזיר וכו', לאחר חצות לא יחזיר (זבח' ט ו). כל הקדשים שאירע בהם פסול קודם להפשטן אין עורותיהם לכהנים, לאחר הפשטן עורותיהם לכהנים (שם יב ד). כל המנחות הנעשות בכלי טעונות שלש מתנות שמן יציקה ובלילה ומתן שמן בכלי קודם לעשיתן (מנח' ו ג). אין מביאין מנחות ובכורים ומנחת בהמה קודם לעומר, ואם הביא פסול, קודם לשתי הלחם לא יביא ואם הביא כשר (שם י ו). אלו בהרות טהורות, שהיו בו קודם לשרפת הפרה מפרישין כהן השורף את הפרה מביתו וכו' (פרה ג א). בן שתים עשרה שנה ויום אחד נדריו נבדקין, בן שלש עשרה שנה ויום אחד נדריו קיימין וכו' קודם לזמן הזה וכו' אין נדריהן נדר וכו' לאחר הזמן הזה וכו' נדרן נדר וכו' (נדה ה ו). ושואלין לעניין הפסח קודם לרגל שלשים יום (תוספת' מגי' ד ה). הזאת ידעת מני עד וגומר, התורה יודעת מה קודם לברייתו2 של עולם (מד"ר בראש' ח). מקדם, א"ר שמואל בא נחמן, את סבור קודם לברייתו של עולם ואינו אלא קודם לאדם הראשון וכו' (שם שם טו). לא שמשה בריה קודם לאדם הראשון (בשם ר' אבא בר כהנא, שם שם כב). ― ובסהמ"א: בני שמעון, לפי ששמעון יושב בחלק יהודה הוא מקדימו ליחסו ולדבר בעיירותיו קודם לראובן (רש"י, דהי"א ד כד). אשר הגלה תגלת פלנאסר, קודם לסנחרב (הוא, שם ה ו). כתוב אחד אומר וקצרתם את קצירה והבאתם, אלמא מותר לקצור קודם  לעומר, וכתוב אחד אומר עומר ראשית קצירכם דמשמע שהוא קודם לכל קציר, הא כיצד, ממקום שאתה מביא עומר אי אתה קוצר קודם לו וכו' (רש"י, פסח' יא., ד"ה ושל בית העמקים). ראשית דרכו, קודם לשאר דברים (הוא, שם נד.). למזבח קאמרינן, שלא יאכל מזבח קודם להם חיטים חדשים (הוא, מנח' סט.). הנצה שריין, שהניצו קודם להם (הוא, שם שם). ושמואל לא מת קודם לשאול אלא ד' חדשים (הוא, תמורה טו., ד"ה עשר). ―  קֹדֶם לָכֵן, קֹדֶם לזמן זה: הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו (ירוש' ברכ' א א). את הכל עשה יפה בעתו וכו' בעונתו נברא העולם, לא היה העולם ראוי לבראות קודם לכן (ר' תנחומא, מד"ר בראש' ט). ― ובסהמ"א: והלא ספר תורתנו מלא מדברי משה ובני ישראל, ואין מדחה במה שעשה בפרעה וכו' ומה שנעשה קודם לכן מן המבול ומהפכת סדום ועמורה וכו' (ר"י א"ת, כוזרי א ט). הנה בריאת העולם תורה שיש לו ית' שנוי רצון במה שיצא העולם בזמן ההוא מן הכח אל הפועל ולא קודם לכן (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ב א). ― קֹדֶם דבר: אין לעניים בעוללות קודם הבציר3 (פאה ז ז). שחטו קודם חצות4 פסול משום שנאמר בין הערבים, שחטו קודם לתמיד כשר (פסח' ה ג). בפסח שנמצא קודם שחיטת5 הפסח, ירעה עד שיסתאב וכו' (רבי עקיבא, שם ט ו). שבעה ימים קודם יום6 הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו וכו' (יומא א א). היו מתענין וירדו להם גשמים קודם הנץ7 החמה לא ישלימו, לאחר הנץ החמה ישלימו, ר' אליעזר אומר, קודם חצות4 לא ישלימו, לאחר חצות ישלימו, מעשה שגזרו תענית בלוד וירדו להם גשמים קודם חצות4 וכו' (תענ' ג ט). המפרש והיוצא בשיירא קודם שלשים יום אין זקוק לבער, תוך שלשים יום זקוק לבער (רב יהודה בשם רב, פסח' ו.). העושה ביתו אוצר קודם שלשים יום אין זקוק לבער, תוך שלשים יום זקוק לבער וכו' (רבא, שם שם). שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם הפסח8 שלשים יום (שם שם). ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני (רב יהודה בשם רב, סנה' כב.). מיתיבי ויאמר משה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות, קודם מתן תורה שאני וכו' (ע"ז כד.). לאו, חד למנחה שחסרה קודם קמיצה וכו' וחד לשירים שחסרו בין קמיצה להקטרה וכו' (מנח' ע:). ― ובסהמ"א: וה"נ לגבי הך איתתא כי אמרה ואני, אי אמרת דבעיקרא מתפיס הויא לה כקודם הֲפָרָה ואסירא, ואי אמרת דמיתפסה בציננא הויא לה כלאחר הפרה ושריא (רש"י, נזיר, כב:, ד"ה או דילמא). מהו לנקוטי, ללקוט מהן קודם השרשתן (הוא, מנח' סט.). מידי דהוה אמחוסר זמן בגופו ובבעלים, כגון יולדת זב ומצורע שהפרישו קרבנם קודם זמנם (תוס' זבח' נט., ד"ה עד). ― ואמר המשורר: נקראת לאל תרומה, קודם כל נברא אצולה (מאהבת רעיה, שירי תימן, 198). ― °קֹדֶם כֹּל, נוהג בדבור ובספרות במשמ' לפני כל דבר אחר. ― ובמלת קשור למשפטים, קֹדֶם שֶׁ, לפני ש, בטרם, עד ש(לא) , bevor, ehe; avant que; before: הכל שוין שאין מתנה עמה לא על קודם שתתארס ולא על אחר שתתגרש9 (סוטה ב ו). לא תאכלו על הדם, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם (בשם רשב"י, ברכ' י:). חללה (של גיהנם) הוא דנברא קודם שנברא העולם (פסח' נד.). קודם שבא שלמה היתה תורה דומה לכפיפה שאין לה אזנים עד שבא שלמה ועשה לה אזנים (ר' אלעזר, יבמ' כא.). קודם שיאכל אדם וישתה יש לו שתי לבבות, לאחר שאוכל ושותה אין לו אלא לב אחד (ר' אבדימי דמן חפה, ב"ב יב:). ― בִּתְחִלָּה קֹדֶם שֶׁ: בתחילה קודם שחטאו ישראל היתה שכינה שורה עם כל אחד ואחד וכו' כיון שחטאו נסתלקה שכינה מהם (רב חסדא, סוטה ג:). ― ובסהמ"א: שהקדימו בשבלים, לוי קדם את הכהן ונטל מעשר בשבלים קודם שנטל כהן תרומה גדולה תחלה א' מנ' (רש"י, ברכ' מז.). ― וקֹדֶם שֶׁלֹּא במשמ' קֹדֶם שֶׁ: קודם שלא עמד מלך בישראל נצב מלך באדום (ר' איבו, מד"ר בראש' פג). בטרם תחיל ילדה, קודם שלא נולד משעבד הראשון נולד גואל האחרון (שם שם פה). ― ובסהמ"א: עד שלא נבנה, משמע קודם שלא בנאוהו בני הגולה (רש"י, זבח' נט.). ― וקֹדֶם עַד שֶׁלֹּא, באותה משמ': קודם עד שלא נוצרה מחשבה בלבו של אדם כבר היא גלויה לפניך וכו', קודם עד שלא נוצר יצור כבר מחשבתו גלויה לפניך וכו', קודם  עד שלא יארש לשונו דבור כבר הן יי' ידעת כלה (מד"ר בראש' ט). ― מִקֹּדֶם לדבר ד"א מקדם, קודם לג"ע נבראו המלאכים וכו' ד"א מקדם, מקודם לג"ע10 נבראת גיהנם, גיהנם בשני וג"ע בשלישי (מד"ר בראש' כא). ― °מִקֹּדֶם לכן: ודוד הוא הקטן, שהיה בבית שאול מקודם לכן לנגן לפניו (רש"י, ש"א יז יד). ― °מִקֹּדֶם שֶׁ: וישב ויחפר, הבארות אשר חפרו בימי אברהם אביו ופלשתים סתמום מקודם שנסע יצחק מגרר, חזר וחפרן (הוא, בראש' כו יח). ― °קֹדֶם מפלוני: אנא קדים ושחין נורא, אני היסקתי (אש) ונשתמשתי בבית קודם ממך (הוא, ערכ' לא:, ד"ה ולימא). ― ב) °וכתה"פ קֹדֶם: אנא קדים שחין נורא מיקמי דידך, כלומר אני הסקתי אש בביתי במדורתי קודם שהיסקתה אתה בביתך שאני קניתי קודם, מפני מה נחלט לך ביתך קודם משיחלט אותו שלי שקניתי קודם (רגמ"ה, שם שם). ― וכתה"פ  °מִקֹּדֶם, נוהג בדבור ובספרות. ― °ופתגם: יפה שעה אחת קֹדם, נוהג בדבור.