קִדָּן

*, קידן, ש"ז, —  כמו א. קִדָּה1, צמח בשׂם: הקנים והקידן2 והאורבנין מין ירק הן והן כלאים בכרם (עירוב' לד:).



1 [כמו פִּשְׁתָּן בלשון רז"ל במקום פִּשְׁתָּה.]

2ערוך, ערך קדה: והקידין.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים