ג. קדר

* 1, ממנו *קַדָּר, *קְדֵרָה, *קַדָּרוּת.



1 [לפי יֶנְזֶן (Keilschr.  Bibl.  VI, עמ' 531, ועי' גם AJSL XXXII, עמ' 64) מקור המלה באשור' דִקָרֻ (קדרה), שעברה בצורה קדרא לארמ' ומכאן לעבר' קְדֵרָה ולערב' קִדְר, קִדְרַה قدر, قدرة.]

חיפוש במילון: