א. קְדִירָה

°, ש"נ, — כמו קַדְרוּת: לצוות עליו (על העב) להתקשר בחשכת מים להיות שפעת מים מתכסך1 והיא קדירת העבים (רש"י, איו' לח לד). — ואמר הפיטן: קבועם (של השחקים) מזוז קדירתם לחזוז (ר' שמעון בר יצחק, אדון אמנני, יוצ' א שבוע').



1 [צ"ל: מכסתך.]

חיפוש במילון: