א. קְהִיָּה
°, ש"נ, — כמו יְקִיעָה, נְקִיעָה, ואמר הפיטן: וירא אלהים וכו' (אל פונה) והולך בתום ולקהייתו חבש מתום1 (ינאי, אל אב, קרוב' בראש', זולאי, נ).
1 [יעקב איש תם, הוא ההולך בתֹם, והדברים מיֻסדים על תרג' הקטעים הארמי לבראש' לב כו: (ותקע כף ירך יעקב): וקהת כף ירכיה דיעקב. וע"פ הארמ' בונה הפיטן ש"ע עברי קְהִיָּה.]