1 [השרש קהל נמצא בשבא' בצורה קהלת במשמ' עדת עובדי אחד האלים, ואולי באשור' קֻאֻלֻ (פִע') במשמ' קִהֵל ואסף. אבל יש מחברים קהל עם קול (עי' בפרט מנדלקרן), ואולי נולד הפעל קהל בתוספת ה בפעירה (hiatus) בין שתי התנועות כדגמת בהת, רהט, בארמ' וכן מהל וכדו' לעמת בוש, רוץ, מול בעבר', ויהיה עקר משמעותו קרא לאספת, הזעיק. ועי' בהערות לערכים קְהִלַּת, קֹהֶלֶת, לַהֲקָה.]

2 [עי' קָהַל, הִפע'.]

3 [נוהג בדבור ובספרות.]