קֵהָיוֹן
°, ש"ז, — קִהְיוֹן שנים, נקיון שנים1, ואמר הפיטן: שניך כעדר הרחלים הדורות בנקיון בלי בם קהיון, מחלב קיפיון בלי בו קיקלון (ינאי, אילי שאננים, קרוב' פסח, זולאי, רעח). — ובמשמ' חמיצות: קיוהא, קהיון שיניים, איגרו"ל בלעז (רש"י, כתוב' סא).
1 [במשמ' בטוי זה בכתוב (עמוס ד ו), וכניגוד לכך אומר הפיטן: בנקיון ממש ולא בזה, המתורגם קהיון.
בילקוט שמעוני, איכה תתקצו כתוב: ובאו מלאכי השרת ואמרו זל"ז כך אמרנו זל"ז בשעה שהלך אברהם ועקד את יצחק בנו ע"ג המזבח, בואו ונראה את הבן שנתן לו בקהיות שנים למאה שנה ואינו חס עליו ועכשו לא תזכור זאת ותרחם עליו, ע"כ. אך אין ספק שיש כאן טעות מעתיק שכתב כך במקום: בק' שנים, ופרושו בצדו: למאה שָׁנִים.]