קְהִלָּה

1, ש"נ, — כמו קָהָל: ואריבה את החרים ואת הסגנים ואמרה להם משא איש באחיו אתם נשאים ואתן עליהם קְהִלָּה גדולה (נחמ' ה ז). — ועי' קְהִלַּת. — ואמר בן סירא: אל תרשיעך בעדת שער ואל תפילך בקהלה (ב"ס גני' ז ז). דבת עיר וקהלת עם והובישתך בעדת שער (שם מ"ב יא). — ובתו"מ, גם כשה"פ מן קָהַל: במקהלות בכל קהילה וקהילה (ירוש' ברכ' ז ג). י"ג זמן קהילה לכל היא (רב שמואל בר יצחק, מגי' ב.). — ומ"ר *קְהִלּוֹת גם במ"ר של קָהָל: דר' יודה אמר ארבעה קהילות אינון קהל2, קהל כהנים, קהל לויים, קהל ישראל, קהל גרים וכו', דרבנן אמרין שלשה קהילות אינון, קהל כהנים, קהל לויים, קהל ישראלים (שם יבמ' ח ב). בא פפוס ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהילות ברבים ועוסק בתורה (ברכ' סא:). — ואמר הפיטן: עצום בקיניין ובקהילה, עצום ברגש וברבבה (ינאי, עצום באלפים, קרוב' במד', זולאי, רכט). קרוא קשב קהילתם, רצף ריווי רעיפתם (אימרות איום, קרוב' שבועות, שם, רפד). קהלות קדש יקדישו בקול (ר"א קליר, אדירי אימה, קרוב' א ר"ה). קהלות עם קדושים, רוממוהו רבבות רועשים (הוא, אאפיד נזר, קרוב' ב ר"ה). קהלות יעקב בלי לב עקוב אומרים ברוך (הוא, אמיצי שחקים, מוסף יוה"כ). קהלות מפצל מקלות רגשו ולא הטו עקלקלות (רסע"ג, אש קודחת, סדור רסע"ג, שצג). כהגלות לעין כל שכנך להועד, קהלות ורבבות בפימו להעד (שמעון בר יצחק, אדר והוד, קרוב' ב ר"ה). בקהלה מכסה תכלת וארגמן מראה כהן (כאהל הנמתח, מוסף יוה"כ). — ואמר המשורר: קחה אותו ושיח בו וצא מן קהלת לעגי לשון ושפה (ר"ש הנגיד, יהוסף קח, בן תהלים צו, ששון, סז). שפעת רביבים ביום זה רבתה, וכלל קהלת יעקב זכתה (ר"ש שבזי, יונה לדודה, שירי תימן, 111). מהרה ישלחה האל משיחו לקבץ עם אשר המה פזורים, ביום נעל ידיד ציון חמודה, קהלת עם וגם לובשי כתרים (הוא, שלומות, שם, 130). — °ובמשמ' עדה יהודית שבעיר  Gemeinde; communeauté; community:  מי שברך אבותינו וכו' הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה עם כל קהלות הקדש (מי שברך, שחר' שבת). אב הרחמים וכו' הוא יפקוד וכו' קהלות הקדש שמסרו נפשם על קדשת השם (אב הרחמים, שם). יש לדעת שמזמן קרוב קצת אנשי קהלתנו הקלו בשמירת יום השבת (תקנות קנדיאה, הרטום-קאסוטו, 28). מעשה אירע בקהלתנו ק"ק כנדקא י"ל (שם, 52). אנכי שלומי אמוני קהלתנו וכו' מודיע וכו' כי ראיתי דבר אשר לא כדת בעיר (שם, 102). שמנהג כמה וכמה קהלות הקדש הוא שטומנים החמינים שלהם בתנורים (שם, 136). פה נטמן וכו' שמש הקהלה לשם ולתהלה (מצבה משנת שע"ב, וכשטין, Inschriften I, עמ' 42). פה נטמן וכו' שתדלן למדן ותרן מנהיג הקהלה לשם ולתהלה (מאותה שנה, שם, 44). פה נטמן פרנס ומנהיג קהלה (משנת שע"ט, שם, 70). פה נטמן וכו' יושב אוהל, דורש בקהל, קהלה מנהל (משנת שצ"ט, שם, 191). ועבור הקהלה כלה ובלה (משנת ת"י, שם, 281). — ואמר המשורר :מה נעמה שבת בבוא קהלה בקר להלל אל בבית תפלה (דוד בן יוסף, מה יקרה, שירי תימן, 15). ושלום כים לשמור קהלה תשוררי (יוסף בן ישראל, איומה, שם, 57). ושלום רב יסובב כל הקהלה (דוד בן סעדיה, יצו האל, שם, 72). צעיר כל הקהלה (הוא, אשורר, שם, 73). תמים דעים יצו מלכו בחירו וסכתו בעת רצון יקימה, אז ישמח מאד לבי בשירו אני וכלל קהלה השלימה (ר"ש שבזי, אהוב לבי, שם, 98). אלכה דרך מסילה בין שרידי הקהלה הזהירים בתפלה (הוא, אהבת רעיה, שם, 148). תראה זקנים יושבים קהלה בעלי תפלה (הוא, שכלי, שם, 175). — °ור"ת, החופ"ק, החונה פה קהלה , מצוי בחתימות רבנים. — °ור"ת ק"ק, קהלה קדושה, מצוי בספרים, בחתימות וכדו'. — °ור"ת ק"ק, קצת קהלות, מצוי בסדורי תפלה ומחזורים. — °בקצת קהלות אין אומרים זה, וכדו', נוסח קבוע במחזורים למועדים להורות על תפלה שאינה נאמרת בקצת מקומות. — °וַעַד הַקְּהִלָּה, ובקצור, קְהִלָּה, נהוג בספרות ובדבור. — °וקְהִלָּה, במשמ' קבוץ בני אדם המאֻחדים ע"י השקפות ואמונות משתפות: ועל הדמיון הזה יתחלק ענין היחוד הנכתב בספר התורה לקהילת המדברים, אחר שכלל אותם, ככלול אור השמש לכל בעלי העינים (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד ט). והמקובלות מה שקבלנו מחכם מורגל ומומחה או מקהילה שהיא מומחית (עולם קטן א א, הורויץ, 5).



1 [במקרא אין קְהִלָּה אלא במקום המובא מס' נחמיה (על קְהִלַּת ישראל, דבר' לג ג, עי' קְהִלַּת). בתו"מ  בא קהלות, קהילות גם כמ"ר של קהל; כמו כן יש שקְהִלָּה בא כאלו במקום קְהִילָה, שה"פ על משאל אכילה, הליכה וכדו'; אך אפשר שבטאו ל בפרט אחר תנועת החירק, כמו יוֹד (השוה הכתיב לוליני במקום Julianus, ועוד), כמו בלשונות הרומניות ואחרות (וגם בדבור העממי בדרום גרמניה Müjch, Wojd במקום Milch, Wald וכדו'), ועל כן לא הבדילו בין קְהִילָה וקְהִלָּה; ואף אפשר שבטאו קְהִלָּה כדגמת גְּמַלִּים ואף קְטַנָּה מן גָּמָל, קָטָן, בנטיה להתיז את ההגה השוטף והצולל ל או נ.
ואפשר שרש"י בהשתמשו במלה ב. קְהִיָּה במשמ' אספה, הֻשפע מן המבטא הצרפתי, שגם קְהִלָּה נשמעת בו כמו קְהִיָּה, כדגמת fille (פִי) וכדומה.]

2 [כנראה אך כפילות של המלה שלאחריה.]