ב. קוֹעַ
°, ש"ז, — כמו שׁוֹעַ1, שר, נדיב, ואמר הפיטן: קציני נחנקו על קדוש היראה, קועי ונכבדי גיררו בטיט וצואה (משה בר שמואל, אל ימעט, סליח' יום ז).
1 [על פי הבנה זו של שמות העמים פקוד ושוע וקוע (יחזק' כג כג), ואלה דברי רש"י שם: ת"י שם מדינות ומקרא מסייעו (בספר ירמיה נ) על הארץ מרתים עלה עליה ואל במקור נדפס: 'ועל'. יושבי פקוד, והפותרים אומרים לשון פקידים ושרים ושלטונים, ע"כ. ורד"ק: שמות תאר לשרים הנזכרים בשם בספר ירמיה נבוזראדן נבושזבן שראצר רב מגו ושאר הנזכרים שם, פקוד כמו פקיד וכן שוע שם לנדיב גדול וכן קוע שם תאר לשר גדול אף על פי שלא מצאנו לו חבר במקרא ויונתן לא תרגם בענין אחר אלא אמר פקודאי ושועאי וקועאי, ע"כ.]