שׁוּעַ
° 1, פ"ע, — כמו שָׁעָה, פנה, ואמר הפיטן: והביט קדוש ללב ולא לעינים ושע ערך ניחוח צעיר (יוסי בן יוסי, עבודה). מדוע על הים מענם שעתי2 (ינאי, תעו בפתרוס, קרוב' לתלת דפורענותא, זולאי, שו). חבבני כשע געיתי (משלם בר קלונימוס, אפיק רנן, יוצר ב פסח).
1 [כנראה פעל שיצרו הפיטנים במק' שָׁעָה, כדגמת פוץ במק' פצה וכדו'.]
2 [פניתי אל תפלתם.]