ב. קָטַב
° 1, פ"ע, — קמט את מצחו, dir Stirne, runzeln; froncer; to frown ואמר המשורר: ודע כי המעט לתת בלב טוב לך טוב מזעוף פנים וקטוב (רב האי גאון, השכל, ורשה, 70).
1 עפ"י הערב' קטב قطب.
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.