* 1, קָטְבֵּי, קוטבי, ש"ז, — גת זיתים קטנה: ואין עושין זיתים בבד ובקוטב2 אבל כותש הוא ומכניס לבודידה (שביע' ה ו). אין עושין זיתים בבד ובקוטבי ורבותינו התירו לעשות בקוטבי (ירוש' שם שם). — ובסהמ"א: אחר שטוחנין הזיתים נסחטין בבית הבד בשביל הקוטב מאד ויצא השומן (ר"י בן מלכי צדק, שביע' ח ו). אבל כותש הוא ומכניס לתוך בד קטן ביותר וטוחן בבית הבד ובקוטב ומכניס לבד קטנה (רמב"ם, שמיטה ויובל ד כג).
1 [עי' בהערות שאחר זו לגרסאות השונות במקורות, ולפיהן לא מן הנמנע הוא שיש כאן מלה שאולה מלשון אחרת. ואשר למשמ' המלה, אלה דברי הערוך: משימין עץ גדול הכבד על הזיתים שבבית הבד ונקרא קטב ובראשו תלוי אבן גדול, פ"א קפיפות שעוצרין בהן הזתים, ע"כ. והרמב"ם למשנה: וקוטב הוא גת קטן לזיתים, ע"כ. והראב"ד לספרא הוצ' ויס, בהר פרשה א מפרש: בד הוא הקורה, קוטבי הוא האבן הגדולה שממעכת את הקורה, ע"כ.]
2 [כך בדפוסי המשנה ובבבלי; בכ"י מיכן ובירוש' קוטבי, ועי' ד"ס. ובתוספת' קינבי, נ"א קתבי (תוספת' שביע' ו כז), קתכו (שם טהר' י יב).]