ג. קֹטֶב

° 1, ש"ז, ―  א) קצה משני קצות הסרן, קצה הציר שדבר מסתובב עליו, ובפרט קָטְבֵי הארץ, הנקֻדות שבצפון ובדרום,  Pol; pole: אמנם אמרו עמק צפון עמק דרום הוא רוחק השמאלי והימין, והמרחק השמאל הוא קוטב השמאלי וכו' ומרחק הימין הוא מה שיהיה בארץ בצד הקוטב הימיני וכו' ומרחקו מזולת הקוטבים צ' צ' חלק מרחק א' וכו' כי אמתות הקוטבים בגלגל אינם מושגות רק בקדום, ובארץ לא נוכל לעמוד במקום ממנה יהיה העלות הקוטב בו צ' ויהיה אותו המקום א' מן הקוטבים (פרוש ס' יצירה לאבוסהל בן תמים, לג). ושתי נקודות מגבילות הקוטר נקראים קוטבים (ראב"ח הנשיא, אשפירא שער א). ונסמך הגלגל הזה על שתי נקודות מובנות בלב שאין זזות ממקומן, האחת בקצה דרום והשניה בקצה צפון והן נקראות קטבי המהלך הכללי וכו' (הוא, צורת הארץ א). וכלן נעגלות על מרכז אחד שהוא בו נקרא קטב הצפון (שם שם). והקוטבים הם שתי נקודות אשר על שתי קצות הבריח (הוא, ס' העבור, שער ב, 9). ונשא אותם אל קוטב הצפון או אל קוטב הדרום ואמר להם השמש הנה הקבילוה תראו אותה (ר"י א"ת, כוזרי ד יא). והגלגלים ההם כלם על קטבים2 אחרים (ר"ש א"ת, מו"נ ב יא). וכשתרצה לדעת כח הנקודה ויתרונה על הקו במוחשים הבט נקודת הכל והקוטבים אשר באמצעיות והתכליות (רש"ט פלקירא, המבקש, עז). כשתהי' נקודת הזויות ההיא קוטב הקשת הנפרשת (ר"י הישראלי, יסוד עולם א מב, יד:). והעגולה הגדולה העוברת על אמצע הגלגל השמיני הזה החקוקה בו ממערב למזרח והוא שקוטבי' הם קוטביו וחולקת אותו לפי כן ואת כל א' ממזלותיו לב' חצאין היא שאקרא אותה בכל מקום מהס' הזה חגורת המזלות (שם ב א, יט.). והוא נסמך במרוצתו זאת על ב' קוטביו שהאחד מהן הוא קבוע בו בקצה ימין העולם והשני בקצה שמאלו ויקראו קוטבי העולם (שם שם , יט:). שתנועת כל א' מגלגלי צבא השמים ומרוצתו העצמית כלומר הנמצאת לו סביב מרכזו ועל שני קוטביו ובריחו הוא שוה לעולם בלי חילוף (שם ג א, לח:). ובקצתם ימצא מספר רב מהככבים קצתם באמצע הגלגל וקצתם אצל הקטבים (רלב"ג, מלחמ' ה' ה ג). שהקוטב הצפוני הוא יותר נכבד מהדרומי (שם ו א ט). נמצא שיש מקוטב הדרומי לקוטב הצפוני מאה ושמונים מעלות (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ב ב). כאשר תעיין ענין הריחיים תמצא המתנועע אשר לא יוכל להניע הוא החטה אשר תהיה קמח ויניעה האבן ויניע האבן הקוטב ויניע הקוטב האסנייה הנצבת (אמו"ר לראב"ד א ה, 19). שני הקטבים והבריח והעגולה הגדולה אשר מרחקה משני הקטבים מרחק אחד כולן מקרה לעגולה מצד שהיא מתנועעת (שם ב ד ב, 59). ועגול בו"ד וכו' העובר על קטביו (כלי האופק לר' יהודה בן וירגה, כ"י בריט' מוז', דף 24). ומי שיראה תנועת האבן המגניטס על נקודת הקוטב הצפוני וכו' (ר"י אברבנאל, מפעל' אלה' ג ג). הנקודה הצפונית בהחלט הוא הקוטב (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה ד, יג.). אנחנו נראה מקומות מוגבלים לקוטבים (שם שם). והקול נשמע גם על היושבים אצל הקטב ההוא שיארכו להם קצת ימים ולילות עד חדש וחדשים (הוא, קול יהודה לכוזרי ב כ). ― ואמר המשורר: יהי לבי כקטב הצפוני לך קים ונפשי לך מכורה (עמנו', מחב' ח, 57). ברום שחק זמן מורי ורבי והמה סובבים על חוג קטבי (אוצר נחמד, טג). תנו קול רקיעים ונודו מניעים וחרדו קטבים במרום נטועים (שלמה בונאפיד, תנו קול, דברי חכמים, פו). ― ואמר המליץ: וב' נקודות הקצוות וכו' יקראו צירי או קטבי הארץ (ר"ש בלוך, שבילי עולם ג, דבר אל הקורא, 7). ― ב) בהשאלה לדברים מפשטים, קֹטֶב הדבר, הַקֹּטֶב שעליו יסב הדבר וכדו', עקרו ומרכזו: כי ראוי והגון הוא שיסוב כל ספר שיכתב על קוטבי התורה והקדושה (יוסיפון, גינצבורג, רד). שלקחתי קטבי דבריהם וסבבתי עליהם אופן העיון (ר"י א"ת, או"ד א, והדעה החמישית). ובדין אם כן שיהיה המצווה המוזהר הגמול הענוש כי הוא קטב העולם ומכונתו (שם ד א). מה שקבלת מן החכמים בשם הנביאים משרשי הדת וקטבי המעשים (הוא, חו"ה, הקד'). לגלות מה שהוא תקוע בשכל הצלול משרשי דתנו וטמון בנפשותינו מקטבי תורתנו (שם שם). ועל כן נוסדו התורות על קטבי היחול והרהות (שם, עבוד' האלה' ג). והחריצות היא תנועת האדם ויהיה בתיקון כלי הנשימה אשר הם קוטב חוש הריח (הוא, תקון מדה"נ לרשב"ג, טז). וכבר ידעת מפתיחת מאמרי זה שקטבו אמנם יסוב על באור מה שאפשר להבינו ממעשה בראשית (ר"ש א"ת, מו"נ ב ב). שכונת התורה כולה וקטבה אשר עליו תסוב הוא שהשם ית' היה נמצא וכו' (פרוש התורה לר' עמנואל מרומא, Merx, Archiv, עמ' 365). ונאמר שפנת התורה והקוטב אשר עליה תסוב הוא שבכאן דברים אפשריים (רלב"ג, מלחמ' ה' ג ו). על כן ראיתי אני וכו' להעלות על ספר השרשים והפנות אשר עליהם תשען התורה בכללה והקטבים אשר עליהם תסב (ר"ח קרשקש, אור ה', הקדמה). והנה רוב דברי ריבותיו והתנצלותיו מקיפים וסובבים על שני קטבים (מנחת קנאות, קופמן, 6). ענין ספר איוב נורא מאד מעשהו להיות סובב על קוטב חקירות נוראות (ר' אברהם פריצול, הקד' פרוש איוב). וזאת היא האמונה האמתית וקוטב האמת אשר בו יתקיימו עקרי התורה האלהית (ר' אברהם ביבאגו, דרך אמונה א א). וטענות החכם והנמשכים אחריו על זה הדעת בנויות על שני קטבים (שם ג ג). הקוטב אשר עליו יסובו כל דבריך (ר"י אברבנאל, לך לך, ויאמר אברם). לא השמיטה הצורה זכרו עם היות קוטבה אשר עליה תסוב אמונת המופתים (הוא, מפעל' אלה' י ט). שעל שני הקוטבים האלה שזכר באשר לא ידעוך וכי אכל את יעקב סובב המזמר הזה כלו (הוא, זבח פסח על הגדה, שפוך חמתך). ד' דרכים בחר לו להכין לבם ולעורר חפצם ועל קוטב הד' דרכים סובב סובב בכל ההקדמה ההיא (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה יב). כאשר אחזתי בקוטבי דבריהם וסבבתי עליהם אופן העיון דרך אמונה בחרתי לי ברופא סילביו"ס (טוביה כץ, מעשה טוביה, משמרת הבית, הקדמה, קיב). דרושי החכמה רבים סובבים על כמה קוטבים (רמח"ל, פתחי חכמה ב, יט.). שמדרשים רבים כהנה וכהנה כולם סובבים על זה הקוטב (ר"ש פפנהיים, יריעות שלמה א, הקד', ט:).



1 [בשמוש זה שאולה המלה מן הערב' קֻטב قطب, ואלה דברי ראב"ח הנשיא (ס' העבור שער ב, עמ' 9): והרקיע נסמך בהקפתו זו על שתי נקודות, האחת בקצה צפון ונקראת בלשון ערבי קוטב צפון והשנית בקצה דרום ונקראת קוטב דרום וכו', ע"כ. ועי' גם בפרוש המלות הזרות לר"ש א"ת בסוף מו"נ, ערך קוטב. אך אפשר, שגם קֶטֶב וא. קֹטֶב שבמקרא עקרו חֵץ, עֹקֶץ, בקרבה אל משמ' המלה השאולה.]

2 [ר"י חריזי מתרגם: מסמרים.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים