קָטָה
* 1, פ"י, — כמו קָטַע, קָטָה את היד: חבל בה סימה את עינה קטה2 את ידה שיבר את רגלה למי הוא משלם לה או לאביה (ירוש' כתוב' ד א).
1 [מבטא מרֻשל במק' קָטַע, וכן קטא, קטה בארמ' שבתו"מ.]
2 [כך בדפוס ויוניציָה וקרוטושין. בדפו' וילנא: קטע.]
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.