*, ש"נ,— שה"פ מן קָטַף,פעֻלת הקוֹטֵף פְּרִי, פרח וכדו', כמו א.קִטּוּף: תינח בשעת קטיפה (זכור הוא את אסור החדש), טחינה והרקדה מאי איכא למימר (אביי פסח' יא.).— ואמר המליץ: תחת ממשלת ביי"א נציב הפחה מטריפאלי אשר לא ישב שמה רק פ"א בשנה אחר קטיפת הכרכום (ר"ש בלוך, שבילי עולם ב,ה).