קֶטֶל

°, ש"ז, קָטֶל, — הֶרֶג, הֲרֵגָה: וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מִקָּטֶל (עבד' א ט). — ואמר הפיטן: כסול ושחול הנשאר מקטל לא למרגוע נד ומטלטל (שלמה הבבלי, אין כמדת, סליח' יום ג). — °ושְׂדֵה קֶטֶל, מקום הַקְּרָב, נהוג בדבור ובספרות.

חיפוש במילון: