*, פ"י, — קָטַם ענף הצמח וכדו', שבר וקטף אותו: מטלטלין עצי בשמים להניף ולהריח בהן לחולה מוללו ומריח בו, ולא יקטמנו להריח בו, ואם קטמו הרי זה פטור, ולא יקטמנו לחצות בו שיניו ולפתוח בו דלת, ואם קטמו הרי זה חייב מפני שהוא כמתקן (תוספת' שבת ה ט-י). התולש כנף מן העוף, הקוטמו והמורטו חייב שתי חטאות (שם שם ט כ). חבילי אזוב והסיאה והקורנית אם הכניסו לעצים ולמאכל בהמה אוכל מהם בשבת קוטם ואוכל ובלבד שלא יקטום בכלי (ר' יהודה, שם שם יד יב). נוטל הוא מן האבוס שלפני בהמה בלבד שלא יקטמנו לחצות בו שיניו, אם קטמו בשבת חייב חטאת (שם יו"ט ג יח). תולש חייב משום גוזז, קוטם חייב משום מחתך (ר' שמעון בן לקיש, שבת עד:). זמורה שהיא קשורה בטפיח ממלאין בה בשבת וכו' רב אשי אמר אפילו תימא בתלושה גזירה שמא יקטום (שם קכה:). קטמה1 (הבהמה) נטיעה, רבי יוסי אומר, גוזרי גזירות שבירושלים אומרים נטיעה בת שנתה שתי כסף וכו' (ב"ק נח:). עשרה תנאין התנה יהושע, שיהו מרעין בחורשין ומלקטין עצים בשדותיה וכו' וקוטמים נטיעות2 בכ"מ חוץ מגרופיות של זית (ת"ר, שם פ:-פא.). — בינ' פָעוּ', קָטוּם: ר' ישמעאל אומר, שלשה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד, אפילו שנים קטומים ואחד אינו קטום, רבי טרפון אומר, אפילו שלשתן קטומים (סכה ג ד). בעון קומי ר' אבינא, יבשה ציציתו (של הלולב) מהו, מה בינו לקטום, אמר לון, זה הדור וזה אינו הדור (ירוש' שם ג א). — ובסהמ"א במשמ' קָצוּץ, abgestumpft; tronquê; truncated: ונראית הצורה הזאת קטומת הראש מפני שדמו אותה למשלש שנקטם הראש (ראב"ח, חבור המשיחה והתשבורת ב ג, 53). ועי' °קְטוּמָה. ואם לא יהיה ראש המצבה הזאת מגיע במיעוטו עד נקודה אבל יהיה תמונת ראשה כתמונת תושבתה אלא שהוא מעט ממנה בשיעורה, תהיה תמונה ומצבה מתמוטטת או נוטה ויש שקוראין לה מצבה קטומה (שם ד א).
— נִפע', *נִקְטַם3, — קָטְמוּ אותו: לולב הגזול והיבש פסול וכו' נקטם ראשו, נפרצו עליו פסול (סכה ג א). — ובסהמ"א: ונראית הצורה הזאת קטומת הראש מפני שדמו אותה למשלש שנקטם הראש (ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת, ב ג, 53). ואין אתה יכול להגיע אל תשבורת הצורה הזאת אם אין אתה יודע קוטר העגול אשר נקטמת ממנו (שם שם ב ד, 65). ואתה מגיע אל תשבורת העקמימות הזאת בהוציאך את קוטר העגולה אשר היא נקטמת ממנה וכו' (שם שם, 67).
— פִע', *קִטֵּם, — כמו קל: תרנוגלין שירדו לגינה ושיברו את החליפין וקיטמו את הירק משלם נזק שלם (תוספת' ב"ק ב א). ועי' קִרְטֵּם.
1 [בכתוב' קה.: קיטמה, פִע'.]
2 [ועי' גם ב. קָטַם.]
3 [בתוספת' שבת ה ב כתוב: הנקטמין (נ"א הגדמין) טמאין ואין יוצאין בהן, ע"כ. אך השוה במשנה (כלים טו ו): הבטנון והנקטמון והאריס הרי אלו טמאים, ע"כ, והוא הנכתב גם אנקטמון, ובשלמות אונוס קטמון, ביונ' ὄνος κατ᾽ ὦμον, חמור על השכם, ועי' קרויס, .Lehnw, עמ' 75.]