א. קטם


1 [מן הארמ' והסור' קטם, ובהרחבה קרטם, ובערב' קטם قطم, ויש שהשרש בא בתרג' לעבר' קטף  בתרג' הסורי (יחזק' יז ד), הקרוב אליו. ואפשר שנולד השרש במק' קט(ע) מן וכדו'. מצד אחר קרוב השרש גם אל גדם, גדע מן וכדו'.]