* 1, ש"ז — שה"פ מן קִיֵּם, א) מעשה הַמְקַיֵּם נפש אדם או דבר, השומר עליו שלא יאבד או יתקלקל, Erhaltung; conservation: בכל יום היו שם שתי מערכות והיום שלש וכו' ר' יוסי מוסיף אחת לקיום2 האש (תוספת' יוה"כ ג ג). גדול שנשבה בין העכו"ם וכו' חושש לכל הימים ועושה כדי קיום הנפש (ירוש' שבת ז עא). ורקיקי מצות משוחים בשמן, יכול כדרך המושחין, ת"ל בשמן, כדי קיום שמן, כיצד הוא עושה, טובל אצבעו ונותן אחת על זו ואחת על זו (מד"ר במד' י). — מ"ר קִיּוּמִים: ולית לרבי יהודה מערכת קיומי אש (ירוש' יומא ד ו). — ובסהמ"א: וי"ח קייומין באמת ויציב ונכון וקיים (רש"י, פרדס, פירוש תפלות). כשם שהמזון הוא צריך לו האדם תמיד, שבו קיום גופו, כך היא חברת האדם לאשתו ולבניו תמיד (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ד, 312). — ואמר הפיטן: קמוץ קרים בקיום טל וכו' שבלים שמור בשימור טל (ינאי, זולאי, שסג). — °ובדקדוק, קִיּוּם האות, שמירתה בכתב: כל דבר מתועב פתרונו זמת כמו מזמה בקיום ההא (דונש, תשו' על רסע"ג 22). — *וקִיּוּם נדר: קיים לה לתאנים ולא לענבים, לענבים ולא לתאנים, הקיום בקיומו וההפר בהפירו (ספרי במד' קנה). — ומעשה האדם, הדבר וכדו' המתקים3: כל שהוא אוכל ונשמר וגידוליו מן הארץ ולקיטתו כאחת ומכניסו לקיום חייב בפאה (פאה א ד). בצק שבסדקי עריבה וכו' לענין הטומאה אם מקפיד עליו חוצץ ואם רוצה בקיומו הרי הוא כעריבה (פסח' ג ב). הירק אף על פי שלקיטתו כאחת אין מכניסו לקיום, התאנין אף על פי שמכניסין לקיום אין לקיטתן כאחת (תוספת' פאה א ז). כשם ששמחה לפני המקום בקייומן של צדיקים, כך שמחה לפני המקום באבדן של רשעים (שם סנה' יד י). וקטפת מלילות בידך, אפילו מדבר שאינו לקיום (ר' יונה, ירוש' פאה ב ה). מקומו מוכיח עליה שאינו רוצה בקיומו (רבי יוחנן, שם כלא' ב ה). שהמעשרות חלין בין על דבר שמכניסו לקיום ובין על דבר שאין מכניסו לקיום ופיאה אינה חלה אלא על דבר שמכניסו לקיום (שם שבת ז א). דבר שאין מכניסו לקיום הוא משכשכן במים והן מותרין (רב יהודה, ע"ז לג:). הגת והמחץ והמשפך של עובדי כוכבים רבי מתיר בניגוב וחכמים אוסרין, ומודה רבי בקנקנים של עובדי כוכבים שהן אסורין, ומה הפרש בין זה לזה, זה מכניסו בקיום וזה אין מכניסו בקיום (שם עד:). כל דבר שמכניסו לקיום אפילו לפי שעה גזרו ביה רבנן (שם שם). ככלי יוצר עד שלא הוסק אין קיומו ברור וכו' אבל הם הוסק קיומו ברור (מדרש תהלים ב יא). כשבא הגורן הקשׁ נכנס לאש והמוץ לרוח והקוצים לאש והחטים נכנסין לקיום (שם שם יד). — ובסהמ"א: שאלה ג"כ בדבר כוסות של חרם וכ"ש בשאר כלי קיום מחרס (שאלה בתשו' הרמב"ם, א"ח פרימן, 89). — ואמר המשורר: ואיה, דוד, נעימות החסידות ומעלת הנשמה הטהורה, וקבולה למדות החשובות וקיומה בחיק אברם ושרה (עמנואל, מחב' ח, 60). — ב) קִיּוּם שטר וכדו', מעשה המקים אותו, מתן תקף וחזוק, Bestatigung; confirmation: הכל כשרין לכתוב את הגט וכו' שאין קיום הגט אלא בחותמיו (גיט' ב ה). מי שנמחק שטר חובו מעמיד עליו ובא לפני ב"ד ועושין לו קיום (ב"ב י ו). הנח לעדות החדש דאורייתא וקיום שטרות דרבנן (רב, כתוב' כא:). — ועֵדֵי קִיּוּם: שטפון שיש עליו עדים כשר, מאי עדים, עדי קיום (ב"מ כא.). — ובמשמ' כללית, קיּוּם בית דין: סידור של שולחן גדול ועשיית בית דין וקיומיהן מביאין טובה לעולם (ר' יוחנן בן נורי, אדר"נ כז). — ובסהמ"א: כל השטרות שחותמיהן עכו"ם הרי אלו פסולין חוץ משטרי מקח וממכר ושטרי חוב וכו' והוא שיהיו עשויין בערכאות שלהם, אבל במקום קבוץ פליליהן בלא קיום השופט שלהם לא יועילו כלום (רמב"ם, מלוה ולוה כז א). קיום ב"ד צריך שיהיה סמוך לכתב ידי עדים וכו' ואם היה בין הקיום והשטר ריוח שיטה אחת פסול שמא יחתוך השטר שנתקיים ויזייף באותה שיטה שטר ושני עדיו ונמצא הקיום על שטר מזוייף, הרחיק את הקיום מן השטר יתר על שתי שיטין ומלא כל הריוח שריטות דיו כשר שהרי אינו יכול לזייף ואין חוששין לב"ד שיקיימו קיום על השריטות (שם שם ד-ז). כל המחקין כולן צריך שיכתוב קיומיהן בסוף השטר (שם שם ח). כבר קדמו לנו על זה שאלות והשבנו עליהם בקיום המתנה (תשו' הרמב"ם, א"ח פרימן, 213). וכתב הרב רבי יונה, אם שני דייני הקיום כל אחד מעיד על כתב ידו השטר מקוים ולא אמרינן על כתב ידם הם מעידים אלא כל אחד מעיד על קיום השטר שהוא כשר (טור חו"מ, מלוה ולוה מו). כיצד הוא הקיום, באים עדי השטר ומעידים וכו' שזאת היא חתימתן וכו' (שו"ע חו"מ, הלואה מו ג). אם אין מכירים לא חתימת העדים ולא חתימת דייני הקיום וכו' אינו מועיל (שם שם יד). צריך שלא יהיו עדי הקיום קרובים לדייני קיום (שם שם יח). ומותר לכתוב הקיום בשטר קודם שיתקיים השטר (שם שם כד). — ג) °קִיּוּם, במשמ' תעודת קיום זכויות וכדו': ואני והאיש אשר אתנו השגנו קיומים וכו' יצא קיומים לגרשם מגבולם, כאשר אותו קיום של גרוש נקרע (זכרונות יוסלמן, REJ 1888 Janv., עמ' 89). לפי נוסח קיומינו (שם, 90). הוצרכתי להביא כל קיומים ישנים מאפיפיורים (שם שם). והשגתי שקים הקסר הקיומים (שם שם). גזם להרע להם (לראשי הקהלה) בעת שבקשו להשיב הקיומים (שו"ת רמ"א נא, מט:). מנהג המלכות לתת לנו קיומים על זמן קצוב (שם שם, נ.). נדרשתי על ראובן שהשתדל להשיג קיומים למדינה אחת (שו"ת הר"י מינץ, והר"מ פאדוה נה, עג.). בתנאים וקיומים שחדש אז ראובן עם השר הכתיב גם שמעון שיהיה שותף עמו ברשות ההיא (שם נח, עה:). עד כאן נוסח הקיומים שעשו עם החכם הנז' (שו"ת מהרשד"ם יו"ד סי' צ סוף השאלה). שיש לנו ע"ז קיומים מן המלכים וכו' (פנקס לובלין שנת שמג, אוצה"ס ד, 585). שלא יבררו רב או ראשים וטובים לקהל ושאר מינויים שבעולם רק ברחוב היהודים וכו' ויש לנו ע"ז חירות וקיומים מן המלכים ומן השרים ומושלים (פנקס קראקא, שנ"ה). ובשנת שע"ג הסכימו הועד הכלל ותקנו שלהשגת הקיום והמסתעף יפרעו על נכסי חוץ משלם כשאר נכסי פנים (שו"ת פרי הארץ חו"מ י). וכנזכר בפירוש אין אורטיקלז הקיומי' החדשי' מא' הק"פ יר"ה (תקנות הקהל, פנקס דיסלדורף משנת תנ"ח, אוצה"ס ג, 8) במקור נדפס 'דילסדורף'. ואף גם השתדלו' הקיומי' מן אדונינו ההגמון יר"ה ומן הקפיטל יר"ה באם אשר יהי' הקיומי' על כל יהודי' במדינת הגמוני' אז מחיבי' ליתן לסיוע' כמשמעו' הפסק בפנקס זה דף נ"ג (פנקס ק"ק במבורג, 16). גזר גזרות וכו' לבטל מהיום ההוא ומעלה כל תנאים וקיומים שהיו מימי קדם לזכותם עם הגוים (דברי הימים של האפיפיור פאוולו רביעי, י. זנה, תרביץ שנה ב, 345). בימים ההם בשבת האפיפיור פאוולו על כסא מלכותו והחשמן קאראפא לפניו וכו' באו לפניהם כל שליחי המדינות וכו' לבקש מלפניו קיומים ותנאים, איש איש על עמו ועל ארצו, כנהוג בקום מלך חדש על הארץ, ואז אנקונה וכו' גם היא שלחה מלאכים מלפניו לבקש מאתו קיום תנאים כלליהם ודקדוקיהם, ובפרטם בקשו גם קיום תנאים ובטחון על היקרים הספרדים וכו' (שם שם, 346). וגם כי שולחו שרים רבים ונכבדים מאנקונא לבקש עליהם רחמים מלפני האפיפיור והראו לו קיום בטחונם אשר השיגו מבאי כחו (שם שם, 348). ובהיותו בויניציאה ראה שם בחור וכו' ונדר לו להשתדל עם בתו שתזדווג לו ועשו ביניהם קיומים בקנסות (יהושע צינצינו, שו"ת נחלה ליהושע ד). — ומכתב קִיּוּם במשמ' זו: ויקבל אנטיוכוס את מכתב הורקנוס מיד מלאכיו ויקראהו וישמח מאד ויכתב כתב קיום לשלום וברית (יוסיפון פרק כח, מט.). — קִיּוּם במשמ' ברית, ואמר הפיטן: ברית ציונו צרתה וכו' ברית קיומו קוממת (ינאי, ברית, קרוב' בראש', זולאי, לג). דברי פיקודיך פרענו וכו' דברי קיומך קיללנו (הוא, דברי אהבתך, קרוב' לתלת דפורענותא, שם, רצג). — וקִיּוּם חתנות, ואמר הפיטן: היום קימתי לך קיום חתנות אשר ערבת (רי"צ בר ראובן, את קולך, אזהרות). — °קִיּוּם במשמ' שבועה, קונם4: כל נדרים ואסורים וחרמים ושבועות וקיומים שנדרנו ושאסרנו ושהחרמנו ושנשבענו ושקיימנו על נפשנו בשבועה וכו' אם קיום קיימנו אין כאן קיום וכו' בטל הקיום מעקרו, אין כאן לא נדר וכו' ולא שבועה ולא קיום וכו' (אוצה"ג נדרים, התשובות, 22). — ד) °וקִיּוּם מצוה, מעשה המקים מצוה: נאה דורש נאה קיומו (וכשטין, מצבה משנת שס"ב, Inschriften I, 23). — ה)°ובפילוסופיה במשמ' תכונת הדבר הקים והנמצא, מציאות, Existenz, Dasein, Fortbestand; existence: ושהזמן איננו כי אם מדת קיום הגשמים, ואשר איננו גשם מרומם מהזמן וממדת הקיום, ואם נספר עליו בעמדה וקיום היא על דרך הקֵרוב (ר"י א"ת, או"ד ב, ליפציג, סד). ועוד כי אנחנו מוצאים אותו (את העולם) כי הוא צריך בקיומו ותקונו קצתו אל קצתו (הוא, חו"ה, היחוד ז). ואיה יתרון נפשך על גופך וכו' ועמידתה מחליפתו וקיומה מהפסדו (שם חשבון הנפש ג, ד"ה והשנים עשר). ויהיה (שֵם עמידה) בענין הקיום וההשאר וכו' (ר"ש א"ת, מו"נ א יג). ויהיה בענין הקיום וההתמדה דברך נצב בשמים כלומר קיים עומד (שם שם טו). אם כן אמרו ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים ר"ל קיום סבותיו (שם שם כח). ואמרו (המדברים) בפירוק הקושיא ההיא, המקרה אין קיום לו, ואמנם יברא תמיד (שם שם עג, ההקדמה החמישית). וקימת הדברים הנמצאים וקיומם יהיה על תשע מדרגות (מקור חיים לרשב"ג ב כג). ולא יסופק לך במה שאמרנו כי העצם מקום לכמות, כי אמרנו זה להודיע שהוא נושא אותו ושקימתו וקיומו בו (שם שם כד). שאנו לא ראינו עד היום לעולם זה לא עמידה ולא קיום לא בכולו ולא בחלקיו (עולם קטן א ד הורביץ, יז). ואולם אם אפשר בה (בנפש ההיולאנית) הנצחית והקיום אחר השלמה במושכלות, הנה זה ממה שנחקור בו במה שאחר זה (מלחמות השם א ה). ואנו נרצה שנקבל הנפש בעצמה וקיומה על אמתתה (מאמר במהות הנפש לאלפראבי, חמדה גנוזה, מה:). הנפש הוא קיום ראשון ס' הנפש לארסטו. ועוד שבזה הפירוש לא יתקיים רק בשני קיומים, אבל בקיום והעדר לא יאמר ערב, והנה האור קיום והחשך העדר (ר"א הקראי, גן עדן, ענין פסח ב, לט.). ועל כן כתב בזה הפסוק שהוא תחלת התורה שני הקיומים אשר לאדם כי אמר כדמות אלהים עשה אותו לרמז שיש לו קיום אישיי כעליונים מצד היותו בדמות אלהים וכו' ואמר זכר ונקבה בראם לרמוז על הקיום המיניי שיש לו כתחתונים (ר"י אלבו, עקרים א יא). — ו) °ובמשמ' הבעה על קִיּוּם דבר, כמו חיוב בנגוד אל הכחדה, בטול, סתירה, שלילה וכדו', Bejahung; affirmation: וקיום התחלות החכמות העיוניות מהמוסריות, והטבעיות מן הדבריות (ר"י א"ת, כוזרי ה יב). וקיום הבורא הראשון והנפש הכללית וכו' (שם). אפני ראיותיהם והקדמותיהם בקיום חדוש העולם או בבטול קדמותו (ר"ש א"ת, מו"נ א עא). וקדימת הנפש לגשם וכו' כבר בטלנוהו, ומזולת שנבטלהו, אבל יהיה אפשר קיומו, יהיה מופתו ממה שנאמר וכו' (אמו"ר לראב"ד א ז, לח). הקיום הוא מאמר כאשר תתבארנה ראיותינו עם קיום דעתנו או שהוא אשר בהביא ראיות על ענינו המאמר מוסיף בו חזוק וקיום (ר"י מסיר ליאון, נופת צופים א ה, 17). קצות הסלוק והקיום (מאמר אלגזאלי בתשובות שאלות, הוצ' מלטר, כג). שהאומר שהשי"ת יש לו תארים עצמיים ושהם בלתי מחייבים רבוי בעצמותיו, הנה הוא כאלו קבץ בין הסלוק והקיום ולא ירגיש בזה (ר"י אלבו, עקרים ב כב). מעולל בביעורו, מעולל בקיומו (בראשית רבה לישועה בן יהודה הקראי, כ"י). קיום והכחדה (יוסף הרואה; עי' לקו"ק, נספחים קצט). — °ומלחמת הקִיּוּם, שאלת הקִיּוּם, נוהגים בספרות ובדבור.
1 [וכן קיומא בארמ' שבתו"מ.]
2 [כך בדפוס, וכן בבלי יומא מה. ובהוצ' צוק"מ: לקיים.]
3 [בכמה מקומות אין להבחין בדיוק בין משמ' זו לקודמת.]
4 [ע"פ הארמ' קְיָם, ועי' קוֹנָם, הערה.]