קְלוֹנִית
*, ש"נ, — בעלת קָלוֹן, בעלת בית זונות: אמרו זה לזה נלך אצל הקלונית1 שמא שם נמכר (ילמדנו, בראש' מג יד, מובא בערוך ערך קלון).
1 [נדפס: הקולנית, ובמקום זה בתנחו' מקץ ח: קובה של זונות.]
*, ש"נ, — בעלת קָלוֹן, בעלת בית זונות: אמרו זה לזה נלך אצל הקלונית1 שמא שם נמכר (ילמדנו, בראש' מג יד, מובא בערוך ערך קלון).
1 [נדפס: הקולנית, ובמקום זה בתנחו' מקץ ח: קובה של זונות.]