קְלוֹנִית

*, ש"נ, —  בעלת קָלוֹן, בעלת בית זונות: אמרו זה לזה נלך אצל הקלונית1 שמא שם נמכר (ילמדנו, בראש' מג יד, מובא בערוך ערך קלון).


1 [נדפס: הקולנית, ובמקום זה בתנחו' מקץ ח: קובה של זונות.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים