° 1, — נָזִיל, לא סמיך, לא עבה, ריק מחמרים מְעַבִּים, חלש, dünn, flüssig, schwach; liquide, faible; fluide, weak: דק ככפור, שטוח קלוש ומחובר כגליד (רש"י, שמות טז יד). לפי שהיין עב והמים קלושין (הוא,ברכ' מא., ד"ה כדי רביעית). עניים היו ולאחר מיתה גובין להן ואורגי' להן בגדים קלושין לאחר מיתה (הוא, סנה' מח:, ד"ה שכבי). שחרית וערבית וכו' הצל עב וחשוך, מכאן ואילך הצל דק וקלוש (הוא, ע"ז מח:, ד"ה לצל צילה). ואם אין שם נקב כקרום העליון ויש נקב בתחתון, מתקרע עליון מחמת שהוא קלוש ומים הקרים מותחין אותה כשמתקש' (הוא, חול' מו:, ד"ה דמטרשי). כודרת ועגלגולת כעיגולה של כדור שאינה קלושה אלא עגולה בעובי (הוא, שם סד., ד"ה כודרת). שכבת זרע שהוא ניתוך וקלוש מתחילה בשעת יציאתו כחלב ואח"כ נעשה קפוי (הוא, נדה כה., ד"ה כחלב). שאם תהיה קלושה במים אין לה טעם (ספר האורה נא, בובר, 33). לפי שהיא זבה קלושה לא תעמוד בעצמה (פרוש יצירה לברצלוני, 193). — ובהשאלה, במשמ' חסר תֹכן, דל וריק: זמנים קודם לכן זרזני מעכ"ת באמירה רכה וכו' לחוות דעתי הקלושה והחלושה אם יש לברך אחר שתית הקאוי אם לאו (ר' שמעון מורפורנו, שמש צדקה א, י.). — ואמר המשורר: גם מתנת ידו תהי כאושה עודה קלושה (חיים בן סלימאן, חסדי אלהים, שירי תימן, 240).