*, ש"נ, — תכונת הדבר הקל, המועט בערכו, וביחוד קלות, קלות ראש, במשמ' מעוט תשומת לב, חסר התענינות, מנהג בוז, Unachtsamkeit, Nachlässigkeit; inattention, négligence; inattention, negligence: נדר בחרם ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים וכו' אין נשאלין להם וכו' דר"מ, וחכ"א פותחין להן פתח ממקום אחר ומלמדין אותן כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים (נדר' ב ה). שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה (ר' עקיבא, אב' ג יג). אין עומדין להתפלל מתוך שיחה ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש וכו' (תוספת' ברכ' ג כא). בראשונה כשהיו רואין שמחת בית השואבה היו אנשים רואין מבפנים ונשים מבחוץ, כיון שראו בית דין שהן באין לידי קלות ראש עשו שלש גזוזטראות בעזרה וכו' (שם סוכה ד א). בתי כניסיות ובתי מדרשות אין נוהגין בהן קלות ראש, לא אוכלין ולא שותין בהן ולא מטיילין בהן ולא ישינין בהן וכו' (ירוש' מגי' ג ד). ומה שפחה של בית רבי לא נהגו חכמים קלות ראש בנידויה שלש שנים, יהודה חברינו על אחת כמה וכמה (ר' שמואל בר נחמני, מו"ק יז.). קלות ראש בנשים פתח לניאוף (כלה רבתי ה). מפני שהיו יודעין (בני קהת) שכל מי שטוען בארון שכרו מרובה והיו מניחין את השלחן והמנורה והמזבחות וכו' ומתוך כך היו נוהגין בקלות ראש (ר' שמאול ב"נ, מד"ר במד' ה). שאל אנטוניונוס את רבינו הקדוש, מהו להתפלל בכל שעה, אמר ליה אסור, א"ל למה, א"ל שלא ינהג קלות ראש בגבורה (תנחו' מקץ ט). לא יכנס אדם להר הבית במקלו ובאפונדתו ובאבק שברגליו שלא ינהג קלות ראש בו אפילו בחרבנו (שם ויקר' ו). ושיהא מברך באימה ולא בקלות ראש (בשם ר' יוחנן, פסיק' רב' ט, למנצח על הנגינות, לא:). — והנהיג או נהג קלות ראש בעצמו, מחל על כבודו: בראשונה כל מי שיש לו מת היו יציאותיו קשות עליו יותר ממתו וכו' הנהיג רבן גמליאל קלות ראש בעצמו, נהגו הכל כרבן גמליאל (תוספת' נדה ט יז, וכעין זה מו"ק כז:). — ובסהמ"א: אסור לאדם לנהוג בשררה על הצבור וכו' וכן אסור לו לנהוג בהן קלות ראש (רמב"ם, סנה' כה א-ב). ולא יתבזה (הדיין) בפניהם ולא ינהוג קלות ראש בעצמו (שם שם ג). אסור לנהוג קלות ראש בשליח בית דין (שם שם ה). שריבוי הצחוק יסיר האימה וימהר קלות הראש וכו' וכשירבה לאחד מהם שום קלות ראש ייסר אותו (סוד הסודות, גסטר ב 22). כי הוא ימצא בכל רגע מרגעיו וכו' בענין מענייני נפשו אשר הוא מתנועע אליהן ממיני קלות ראש או כובד ראש וכו' מקומות ראויים לייסר האדם נפשו בהם (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה א, 18). — ואמר הפיטן: על חטא שחטאנו לפניך בקלות ראש (על חטא, תפלת יוה"כ). — ואמר המשורר: אנחנו עם דלות וקלות עם סכלות (ראב"ע, נדוד הסיר, כהנא א, 24). אני הקל ושמי דוד חברך בקלותי וקטנותי בשירות (דוד, ידידי קום, שירי תימן, 67). — °וקלות דעת: דוקא מוכר טרפות שעשה מחמדת ממון וכו' אבל נמצא אחריו ב' חלב שאין כאן חמדת ממון אלא קלות דעת, מחזירין אותו לאומנותו (ראב"י, האשכל, חלב ודם). ואחר כך לפקוד האויבים בהיזק וכו' ובעלי הקלות בישוב הדעת וכו' (רש"ט פלקירא, ראשית חכמה א, 19). — °וקלות השכל: ואומר אני בקלות שכלי כי לטובת האדם ולהנאתו בראו אחד (בעל הנפש להראב"ד, הקד'). — °וקַלּוּת במשקל, בנגוד לכבדות, Leichtigkeit, légèraté; lightness: שהאנשים רצו להוסיף במספר אלה החושים ואמרו, במה מהם תודע הקלות והכובד, ונאמר בחושי התנועה, שבה תמצא הקלות והקושי (ר"י א"ת, או"ד, הקד', ליפציג, 9). והצורה היא הצורה הראשונה הכללית אשר היא שורש כל צורה עציית וכל צורה מקרית כחום וכקור וכלחות וכיובש והכובד והקלות וכו' (הוא חו"ה, היחוד ו). אם היה גשם בלתי בעל תכלית נמצא, הנה ימצא בהכרח כובד בב"ת או קלות בב"ת, אבל כובד בב"ת וקלות בב"ת נמנע, א"כ גשם בב"ת נמנע (ר"ח קרשקש, אור ה' א א, המין השלישי, המופת השני). בשכבר אפשר שיאָמר שהכובד והקלות למתנועעים בטבע ואין צורך בהם לממוצעים (שם א ב א). כי האש באשר תפעל אש כמוהו מגשם כבד לא יפעל בצורה העצמית אשר בו שהוא הקלות באותו הגשם הכבד (רלב"ג, מלחמות ה' ג ב). ההבדלים האחרים הנמצאים להם (ליסודות) הנה הם נמשכים להם, כמו הכבדות והקלות השעירות (והחלקות) והספוגיות והמקשיות (ר"י אברבנאל, צורת היסודות). הכבדות והקלות (שם ספר המיוחס לאקלידס, עי' עקרים ב יז). — °ולשון קלות בנגוד ללשון כבדות: היאך היה אומר קלני מראשי קלני מזרועי שהוא מלשון קלות והוא צריך ללשון כבדות (אוצה"ג, חגיגה, התשובות, 31). — *וקלות במשמ' מהירות: לפי שנתן ליהודה גבורתו של ארי וכו' ולנפתלי קלות איל (תנחו' ויחי טז). — ובסהמ"א: היודעים לא ימצאו חן בדעתם והקלים לא ירוצו בקלותם (ראב"ע, אגרת חי בן מקיץ, 47). — °וקלות במשמ' זריזות, בנגוד לכבדות במשמ' עצלות: ותבחר מכל אבר ואבר קצת קלות וקצת כבדות וכו' תהא קל לשבת עם חברים המתחברים לתורה ולמצות ותהא כבד לשבת עם הלצנים וכו' (אורחות צדיקים, שער העצלות). — °וקלות היד, במשמ' זו: מעונן, זה האוחז את העינים, וענין זה הוא מין גדול מהתחבולה, יחובר אליה קלות היד וגבורות מהירותה עד שיראה לבני אדם שיעשה המהבל עניינים של פלא (ס' החנוך מצוה רנ). — ואמר המשורר: ראה קלות לבכרה וכו' ועכביש ראה קלות פעליו (עמנאול, אבי חכמה, מחב' ח, 62). — °וקלות הכעס: ולא יהיה קל בכעסו, כי הקלות מגונה (תקון מדות הנפש לרשב"ג, מג). — °וקלות ההבנה, מהירות התפיסה: ואם ימלט אחד בדור על דרך זכות לפי טבעו וקלות הבנתו ורב השתדלותו בלמוד היו מתים האחרים ולא בחכמה (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, בראשית א א). — °וקַלּוּת לעשות דבר, Leichtigkeit; facilité; easiness, ותה"פ בְּקַלּוּת, עַל נְקַלָּה:  ומזה יתבאר בקלות שהוא אחד (ר"י אלבו, עקרים ב ה). — °ובדקדוק, קלות, במשמ' צורה מקֻצרת של מלה ארכה להקלת המבטא: ואמרו שני עשר איש, שתי עשרה אבנים, ואין זה על דרך הסמיכה אך להקל וכו', והיתה הקלות הנה יותר צריכה בעבור ארך השם (ר"י א"ת, הרקמה מד, 236). — °ובמשמ' תכונת הפעל בבנין קל: אשיבנו ואומר כי גם זה קל הוא לפי שמצינו קלות מכסה לדבריו , וכוסה קלון ערום (דונש תשו' על רסע"ג 102).