*, ש"נ, — שה"פ מן קָלַט, פעֻלת הקוֹלט, קליטת ערי המקלט: דמר סבר ועליהם תתנו הנך לקליטה, ומר סבר ועליהם תתנו כי הנך מה הנך לכל צרכיהם אף הני לכל צרכיהם (רבא, מכות יג.). לא היו (במדבר) אלא שתי מחנות לקליטה (הוא, זבח' קיז.). — וקליטת הצמח בקרקע, התחלת צמיחתו: וכי קאמר ל' (יום לפני השביעית שאסורין בנטיעה) לקליטה (ר"ה י:). — ובסהמ"א: ואין מבריכין ערב שביעית אלא כדרישת קלוט הנטיעה ותשהה אחר הקליטה ל' יום קודם ר"ה של שביעית, וסתם קליטה שתי שבתות (רמב"ם, שמיטה ויובל ג יא). וצריך י"ד יום קליטה קודם השלשים (הוא, תשוב' קלז, פרימן, 134). דהיי ברייתא לא מיירי כלל לענין קליטה אלא לענין עלתה לו שנה (ריטב"א על ר"ה פרק א', עמ' יב:). ג' ימים כיצד, אלו ג' ימים של  קליטה (רמח"ל, חוקר ומקובל, 81).