ב. קֶלֶס
* 1, ש"ז – כמו קִלּוּס, שבח ותהלה: ותחיין את הילדים, וכי מאחר שלא עשו כאשר דבר אליהם אין אנו יודעין שקיימו את הילדים, למה הוצרך הכתוב לומר ותחיין את הילדים, יש קלס בתוך קלס, לא דיין שלא קיימו את דבריו, אלא עוד הוסיפו לעשות עמהם טובות (מד"ר שמות א).
1 [יש שבא בתו"מ קלסים במשמ' גורלות, והוא ט"ס במק' היונ' קלירוס(ים) (ולא במק' חלשים כמֻצע בבית תלמוד ד, 150), ועי' קרויס, Lehnw. II 545. וכן אין קולסי הכרוב עבר' אלא היונ' ϰαυλός, עי' לֵו אצל קרויס, שם, עמ' 507.]