*, קֶלֶף1, ש"ז, מ"ר קְלָפִים, — הקלפה הפנימית של עור בהמה וחיה שהיו מסדקים אותו והשתמשו בפרט בדף הפנימי שמצד הבשר לכתיבה2, Pergament, membrana; parchemin; parchment: עור כדי לעשות קמיע, קלף כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין (שבת ח ג). קלף ודוכסוסטוס כדי לכתוב עליו מזוזה, יריעה כדי לכתוב עליו פרשה קטנה (תוספת' שם ח יד). אין עושין יריעה פחותה משלשה דפין וכו' ובקלפים לא נתנו חכמים שיעור. וצריך שיהא כותב על הגויל במקום השיער ועל הקלף במקום נחושתו וכו' לא יהא כותב חציו על העור וחציו על הקלף (ירוש' מגי' א יא). דוכסוסטוס הרי הוא כקלף, מה קלף כותבין עליו תפילין אף דוכסוסטוס כותבין עליו תפילין (רב, שבת עט:). הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף ומזוזה על דוכסוסטוס, קלף במקום בשר, דוכסוסטוס במקום שיער (שם שם). כתבה (את המזוזה) על הקלף על הנייר ועל המטלית פסולה, א"ר שמעון בן אלעזר, ר"מ היה כותבה על הקלף ממפני שמשתמרת (שם שם). חייב אדם לעשות ציצית נאים וכו' ולכתוב ס"ת נאה בדיו נאה וכו' ובקלפים נאים (סופר' ג יג). — ובסהמ"א: היו יודעין שעיקר רק3 שאמרתם לא הכשירו רבנן דתרתין מתיבאתא לכתוב בו ספר תורה וכו' אלא מר רב משה גאון מחסיה ז"ל בלבד והוה קארי ליה לרק קלף ולאו קלף נינהו אלא חיפה שמיה דמליח ולא קמיח ולא עפיץ (תשו' הגאו' הרכבי תלב, 226). שלא תסבור כי הקלף שאמרו הוא רק הנקרא מצה וכו' (גנזי מצרים הל' ס"ת, יד). שהקלף דק הוא וכו' (שם שם). אם אי אפשר לו לכוין מלאכת הגויל כתיבתו על הקלף שקולפין מן הגויל המעובד לשמו וכו' (שם, יו). קנים ימעטו וימים יחסרו וקלפים יצערו4 בחוקקי משונאי כרוע מפעלם (אגרת מנחם בן סרוק לחסדאי, תשו' תלמידי מנחם, XXXI). ראה בלבך כאלו את חותך כמין קלף מן המחיצות שהן דפני הביצית וכו' (ר"ח, שבת קב:). סב וכו' וי"א קלף והוא קרטס قرطاس בטיית וקרטא בלע"ז (ערוך ערך סב). המהדק את הקירויה של חרס הדולין בה המים, אם חיפה אותה בעור או בקלף וכיוצא בהן אם היתה רעועה הרי הן כגופה (רמב"ם, כלים כ א). וברוב פרובינציא ובארץ ספרד ובשאר מקומות שאין מעבדין בעפצים כי אם בסיד ובצואת כלבים ובקלפים שלנו שהם לבנים (שו"ת הראב"ן הירחי, גנזי ירושלם, ורטהימר, כט). יגיע לידי קלפים נקיים אכתוב כל מה שאוכל (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מן, 322). הקלף עשוי בסיד (מכריע פד). וספר תורה שהקלפים שלו אינן עפוצים כשר והגון הוא לקרות בו (שבלי הלקט, תפלה, סי' לא). זיל כתוב לה, בקלף אחד (רגמ"ה, ב"ב קנג.). ואם תשלח קלף אשיב תשובות אלף (ס' הישר לר"ת, חלק שו"ת, סימן סו ב). ויוציא משם (מחיקו) קלפים קטנים נכתבו במיני צבעונים וכו' ויתן אותם לזקנה וכו' ויאמר לה עברי אל העם והאיש אשר תכירי במדותיו כי יעניקך מברכותיו תתני לו קלף אחד (ר"י חריזי, מחברת ז מאלחרירי, בספר מלאכת השיר לניבויאר). לו יהיה דיו נחל קישון, עצים קולמוסים וארץ קלף (ר"א עזרי, קינ' על ר"י מפיסא, 230 ,REJ XXVI). שלומים אלף על מעט הקלף לשר האלף (קובץ אגרות בוקסטורף 23). לא אוכל להעלות על ספר וקלף לא יכיל גודל התשוקה אשר דבקה נפשי אחריך (שם, 147). — ואמר הפיטן: דרוש ומצא אנוש רצה בחקת אל כהלכתם, חוב עליו היות תפליו עלי קלף כתיבתם (יהודה, ידיד עליון, אהבה עקב). ובגויל או קלף הן נכתב באמרי שפר וזכרון בספר החסד אשר עשיתם עמו (אהה אבי, לתשעה באב, כנף רננים, פזמ', נט.). — ואמר המשורר: וימות בן בני ובנו זקנים ושיחי אחרי מותם ילדים, וישאום בגבותם קלפים5 כמו ישאו אדניהם עבדים (ר"ש הנגיד, הכימים, ברודי, 19). ושור כי הזמן כתב רקמות עלי הציץ בלי קלף וניר (ר"י חריזי, תחכ' ה, 58). — °ומ"ר קליפים, כמו קלפים: הקליפים צריכין עיבוד לשמן והתפירה תהיה מבחוץ ולא תהיה מבפנים (סמ"ג מ"ע כה). — °ובמשמ' דף בספר: אחר הדברים האלה המומר אליסאנדרו הביא נגד הצעתי זאת לשון בעל שלטי הגבורים שכתב בס' ר' ישמעאל קלף שע"ד עמוד א' (חקירות על עניני הנוצרי לר' ישמעאל חנינא מן ולנטינו, שנת שכ"ח, השחר ב, 17). — °ובמשמ' קלפת המקל: מחשף הלבן, שחשף הקלף (ראב"ע, בראש' ל לז). — °ובמש' קרום שבגוף האדם: לפי שאילו המהלכים קורעים החלוחלת והולכין בין שני הקלפים עד שיגיעו לגרונה וקורעין הקלף השני ולפיכך כל הבא בתוכה כשהוא המהלך שבין שני הקלפים פתוח וכו' וירדו מן הקלף הפנימי שני מהלכים דחוקים ואח"כ יתרחבו וכו' (ספ' חד אלאנסאן, מיוחס לרסע"ג, כ"י ברלין).